ידיעון 58 – 15 מאי 2016

 

Print This Page

הידיעון המשפטי

חברים,

אנו שמחים להגיש לכם ידיעון נוסף ממשרדנו, הסוקר בקצרה מספר נושאים בהם חלו לאחרונה חידושים:

  • קבילותן כראיות של תכתובות מתיבות דוא”ל אישיות
  • מצג שאינו נכלל בהסכם השקעה אינו מעניק זכות תביעה
  • הטבת מס לבעלי שליטה בחברות מו”פ ציבוריות שיונפקו בישראל
  • אם ברצונכם לקבל מידע נוסף בנוגע לאמור בידיעון זה, אנא פנו לאיש הקשר שלכם אצל הצוות המשפטי שלנו, או ליורם שיוו
    בדוא”ל yoram@sask.co.il; טל’ 03-6074777.

    בברכה,

    שריר, שיוו ושות’

    __________________________________________________________________________

    1. מחוזי/ קבילותן כראיות של תכתובות מתיבות דוא”ל אישיות

    שתי החלטות ניתנו לאחרונה בבתי משפט מחוזיים בשאלה האם ניתן להגיש תכתובות מתיבות דוא”ל אישיות כראיה בהליך משפטי. ההחלטה הראשונה (והמחמירה יותר לעניין הפגיעה בפרטיות) ניתנה בעניין חברת הבנייה רמט בע”מ. במסגרת תביעה כספית שהגישה רמט נגד נותן שירותים חיצוני ששכרה לניהול פרויקט, צירפה החברה תכתובות פרטיות של נותן השירותים. התכתובות הופקו מתוך תיבת אימייל אישית שהעמידה רמט לרשות נותן השירותים לצורך עבודתו, אשר התנהלה על גבי שרת החברה.
    בית המשפט המחוזי קבע כי רמט הפרה את חוק הגנת הפרטיות בחדירתה ללא רשות וללא היתר מבית המשפט לתיבת הדוא”ל שהקצתה לנותן השירותים, כיוון שיכלה למצוא שם תכתובות פרטיות שאינן קשורות אליה. על פי בית המשפט, מסמכים ותכתובות שהופקו בדרך של חדירה לתיבת דוא”ל אישית פסולים מלשמש ראיה, גם אם הופקו באמצעות מחשב ושרת בבעלות החברה.
    בית המשפט ציין שתי קביעות נוספות שעשויות להיות להן השלכות במקרים דומים בעתיד: ראשית, לעניין פגיעה בפרטיות, אין מקום לאבחנה בין יחסי עובד-מעביד לבין מקרה בו הצדדים הינם שותפים למיזם; שנית, העובדה שנותן השירותים התקשר עם רמט בהסכם כמנהל תאגיד ולא בכשרותו האישית אינה גורעת מזכותו לפרטיות כאדם.
    החלטה אחרת ניתנה בעניין יהב חמיאס. הרקע להחלטה זו הינו תביעה שהגישה יהב חמיאס נגד הבעלים והמנהל לשעבר של חברת ש. ברגר בע”מ (להלן – ברגר), אשר פעילותה נרכשה על ידי יהב חמיאס. על פי כתב התביעה, ברגר, שהועסק בחברה לאחר הרכישה, שימש בפועל כ”סוס טרויאני” תוך שהוא מעביר לקוחות והזדמנויות עסקיות למיזם משותף שלו ושל שותפו (שנתבע אף הוא בפרשה). כדי לבסס טענה זו, צירפה יהב לכתב התביעה עשרות הודעות דוא”ל מתיבת ה-gmail הפרטית של ברגר שנשארה פתוחה במחשב שעליו עבד במשרדי החברה. שותפו של ברגר הגיש בקשה לסעד זמני – להורות על פסילת תכתובות הדוא”ל כראיות, מכוח חוק האזנות סתר, חוק המחשבים וחוק הגנת הפרטיות.
    בית המשפט דחה את הטענות וסירב לפסול את התכתובות. בית המשפט נימק את קביעתו בכך שעל אף שהתכתובות הופקו מתוך תיבת gmail, אין המדובר בחדירה למחשב אישי, אלא בכניסה לתיבה שהושארה פתוחה על שולחן העבודה במחשב המצוי בבעלות החברה ובמשרדיה. בית המשפט השווה בין מקרה זה לבין מקרה בו אדם משאיר תכתובות אישיות שלו מודפסות על שולחנו האישי בעבודה, כשהן נגישות לעיני כל.
    על פי ההחלטה, יש להותיר את הדיון בשאלה האם התכתובות הושגו תוך פגיעה בפרטיות לשלב מאוחר יותר בהליך – ולא מיד לאחר הגשת כתב התביעה. בית המשפט הוסיף כי גם אם יתברר כי החברה השיגה את החומר תוך פגיעה בפרטיות, ייתכן שבית המשפט יתיר את צירופו מכוח ההגנות בחוק – למשל אם יתברר כי ברגר פגע בעסקיה. כמו כן, בשונה מעניין רמט, ציינה השופטת כי כיוון שחוק הגנת הפרטיות חל על יחיד בלבד, תאגידים אינם יכולים לתבוע בגין פגיעה בפרטיות.

    (רע”א 53437-02-16 רמט בע”מ נ’ רמי שמיר הנדסה אזרחית בע”מ ואח’)

    (ת”א 63160-11-15 חברת יהב חמיאס טכנולוגיות (1990) בע”מ נ’ ברגר ואח’)

    1. מחוזי/ מצג שאינו נכלל בהסכם השקעה אינו מעניק זכות תביעה

    המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בת”א דחתה תביעה לביטול הסכם השקעה בחברה, שעניינה טענה למצגי שווא טרם כריתת ההסכם מצד החברה ובעל השליטה בה. בית המשפט קבע כי אחריות החברה ובעל השליטה הוגבלה למצגים שנכללו בהסכם ההשקעה, ואין לתובע זכות תביעה בגין מצגים אחרים שלא קיבלו ביטוי כתוב ומפורש בהסכם.
    במקרה שהובא בפני בית המשפט טען התובע, אשר השקיע מיליוני דולרים בחברה שקרסה, כי בעל השליטה הציג לו תחזיות כלכליות ומצגי שווא שהתבררו בדיעבד כשגויים. מנגד, החברה ובעל השליטה הצביעו על כך שבהסכם ההשקעה נקבע כי מצגי החברה מוגבלים למצגים שנכללו באופן מפורש בהסכם, וכי למצגים קודמים שהוחלפו בין הצדדים אין כל תוקף מחייב.
    השופטת רות רונן קיבלה את טענת הנתבעים ודחתה את טענת התובע ביחס למצגי השווא המטעים שהוצגו לו במהלך המשא ומתן. השופטת קבעה כי “ההסכמה לפיה המצגים המחייבים הם אלה שפורטו בהסכם ואין בלתם, היא חשובה לצורך הוודאות של שני הצדדים בהסכם”. על פי פסק הדין, הסכם השקעה בין צדדים מתוחכמים ומנוסים מבטא את חלוקת הסיכונים שכל אחד מהצדדים מוכן לקבל על עצמו, אשר משפיעה על התמחור הכספי של ההסכם. לכן, על בית המשפט להימנע מלהתערב באיזון שהגיעו אליו הצדדים. “כאשר מדובר בצד מתוחכם כמו התובע, חזקה עליו כי לוּ היו מצגים נוספים – מעבר לאלה שפורטו בהסכם – שהיו מצגים משמעותיים עבורו, הוא היה עומד על כך כי מצגים אלה ייכללו בהסכם. משהוא לא עשה כן, אין מקום כי בית-המשפט יתקן את ההסכם בדיעבד לבקשתו”.

    (תא (ת”א) 28598-01-13 אדווין טיש נ’ אורי יוגב ואח’)

    1. תיקוני חקיקה/ הטבת מס לבעלי שליטה בחברות מו”פ ציבוריות שיונפקו בישראל Cost+

    במסגרת שורה של תמריצים שנועדו לעודד חברות מחקר ופיתוח להירשם למסחר בישראל, התקבל תיקון לפקודת מס הכנסה המעניק הטבה לעובדים שהם בעלי שליטה בחברות אלו אם יגייסו הון בבורסה בתל-אביב ויעמדו בקריטריונים נוספים. התיקון החדש מאפשר לעובדים שהם בעלי שליטה בחברות מחקר ופיתוח ליהנות ממסלול רווח הון בשיעור 25% על ניירות הערך שקיבלו בעד עבודתם בחברה על פי סעיף 102 לפקודה.
    על פי המצב החוקי היום, סעיף 102 אינו חל על בעלי שליטה. כדי לתמרץ בעלי שליטה בחברות טכנולוגיה, שבמקרים רבים הם גם עובדים, התיקון קובע כי לצורך סעיף 102, ההגדרה של “בעל שליטה” לא תכלול עובד שהוא בעל שליטה בחברת מחקר ופיתוח כאמור לגבי נייר ערך אשר ניתן לו בקשר עם יחסי עובד מעביד. התיקון יהיה בתוקף בתקופה שמיום 1 ביולי 2016 ועד 30 ביוני 2019.

    (חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס’ 220 והוראות שעה), התשע”ו-2016)

    _____________________________________________________________

    מטרת הידיעון היא להפנות את תשומת לב הקורא למהותם הכללית של הנושאים המוצגים בו. הידיעון אינו תחליף לייעוץ מקצועי ואינו מהווה חוות דעת מטעמנו.