ידיעון 59- 15 אוגוסט 2016

Print This Page

הידיעון המשפטי

חברים,

אנו שמחים להגיש לכם ידיעון נוסף ממשרדנו, הסוקר בקצרה מספר נושאים בהם חלו לאחרונה חידושים:

  • אישור תובענה ייצוגית נגד מפיצי ספאם
  • צו הרחבה בדבר הגדלת ההפרשות לביטוח פנסיוני במשק
  • החלת חיסיון עורך דין-לקוח על פרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון
  • עובד יהיה רשאי להיעדר מעבודתו עד חמישה ימים מיום הלידה
  • אם ברצונכם לקבל מידע נוסף בנוגע לאמור בידיעון זה, אנא פנו לאיש הקשר שלכם אצל הצוות המשפטי שלנו, או ליורם שיוו
    בדוא”ל yoram@sask.co.il; טל’ 03-6074777.

    בברכה,

    שריר, שיוו ושות’

    __________________________________________________________________________

    1. עליון/ אישור תובענה ייצוגית נגד מפיצי ספאם

    בית המשפט העליון אישר בקשה לנהל תובענה ייצוגית נגד מספר חברות אשר הפיצו דברי פרסומת בניגוד לחוק (“ספאם”).
    החברות המשיבות (“החברות”) יזמו משלוח ספאם בדואר אלקטרוני ובמסרונים (SMS) ששוגרו באמצעות חברות פרסום. בפסק הדין עמד בית משפט העליון על מגרעות תופעת הספאם שהפכה בשנים האחרונות למטרד ציבורי. במטרה להיאבק בתופעה, חוקק סעיף 30א לחוק התקשורת, שקבע מגבלות על הפצת דברי פרסומת ללא קבלת הסכמה מראש מהנמען. בנוסף, חוק התובענות הייצוגיות מאפשר הגשת תביעה ייצוגית בעילה זאת.
    בית המשפט העליון קבע, כי העובדה שהנתבעות התקשרו עם חברות פרסום ששלחו בפועל את הספאם למענן אינה מסירה מהן אחריות לפי חוק התקשורת. מאחר שהוכח כי החברות היו מודעות לכך שמשגרים מטעמן דברי פרסומת בניגוד לחוק, קבע בית המשפט שישנה אפשרות סבירה שבמהלך בירור התובענה הייצוגית ייקבע כי החברות נושאות באחריות לעוולות.
    כמו כן, נקבע כי ניתן לנהל את התובענה הייצוגית גם נגד נושאי המשרה של החברות, שכן האישיות הנפרדת של התאגיד לא פוטרת את נושאי המשרה בו מלשאת באחריות לעוולות שביצעו באופן אישי במסגרת תפקידם. במקרה זה נושאי המשרה היו בעלי המניות והדירקטורים היחידים בחברות שבשליטתם, לכן התבססה אפשרות סבירה כי הם ביצעו את העוולות המיוחסות לחברות באופן אישי. כמו כן צוין שלאור העובדה שחוק התקשורת קובע ש”מפרסם” הוא מי שתוכן הפרסומת עשוי לקדם את מטרותיו, קיימת אפשרות סבירה להטיל אחריות על נושא משרה בתאגיד גם מכוח הוראה זו שבחוק.

    (רע”א 1621/16 Mega Advanced Mathematical System Ltd. נ’ עמית זילברג)

    1. צו הרחבה בדבר הגדלת ההפרשות לביטוח פנסיוני במשק
    2. ביום 23.5.2016 נחתם צו הרחבה בדבר הגדלת ההפרשות לביטוח פנסיוני במשק לפי חוק ההסכמים הקיבוציים, התשי”ז – 1957 (להלן – “צו ההרחבה”). צו ההרחבה חל על כל המעסיקים והעובדים במשק, ונקבע בו כי שיעורי ההפרשות לדמי הגמולים בכלל המוצרים הפנסיונים (קרן פנסיה או קופת ביטוח/קופת גמל שאינה קרן פנסיה) יוגדלו בשתי פעימות, כדלהלן (הן תשלום המעסיק לרכיב תגמולים והן הניכוי מהעובד לרכיב תגמולים):
      • החל מיום 1.7.2016 יוגדלו דמי הגמולים שהמעסיק משלם ל- 6.25% ודמי הגמולים שמנוכים מהעובד יוגדלו ל- 5.75%.
      • החל מיום 1.1.2017 יוגדלו דמי הגמולים שהמעסיק משלם ל- 6.5% ודמי הגמולים שמנוכים מהעובד יוגדלו ל- 6%.
      בהתאם לצו ההרחבה, בסיס השכר ממנו יופרשו דמי הגמולים בשיעורים המוגדלים המפורטים לעיל (הן הפרשות המעסיק והן הפרשות העובד) הינו “השכר הקובע” של העובד, כהגדרתו בהסכם החל על העובד, ולא פחות מהשכר המבוטח המתחייב על פי צו ההרחבה לפנסיית חובה שפורסם בספטמבר 2011 (להלן – “השכר הקובע”).
      בנוסף, בהתאם לצו ההרחבה, תשלום המעסיק לתגמולים בקופת ביטוח/קופת גמל שאינה קרן פנסיה, יכלול תשלום עבור רכישת כיסוי למקרה של אובדן כושר עבודה בשיעור הדרוש להבטחת 75% מהשכר הקובע של העובד, כאשר בכל מקרה, שיעור הפרשות המעסיק לחלק התגמולים לבדו (כלומר, ללא התשלום לכיסוי אובדן כושר), לא יפחת מ- 5% מהשכר הקובע, וככל שיהיה צורך בהגדלת העלויות בשל הכיסוי בגין אובדן כושר עבודה (מעבר ל-6.25% או 6.5% בהתאמה), העלויות למעסיק בגין רכישת אובדן כושר עבודה כאמור, ביחד עם הפרשות המעסיק לדמי גמולים, לא יעלו בכל מקרה על 7.5% מהשכר הקובע. משמעות קביעה זו הינה, שתשלום המעסיק לתגמולים בקופת ביטוח/קופת גמל שאינה קרן פנסיה, יהיה בטווח של בין 6.25% או 6.5% (בהתאם לשתי הפעימות המפורטות לעיל) לבין 7.5%, בהתאם לעלות בפועל של הכיסוי לאובדן כושר של כל עובד.
      צו ההרחבה קבע גם כי שיעור הפרשת המעסיק לרכיב פיצויים לקרן פנסיה ו/או לקופת ביטוח ו/או לקופת גמל, יהיה בהתאם לקבוע בהסכם החל על העובד והמעסיק, ובלבד שבכל מקרה לא יפחת מ- 6% מהשכר הקובע.

    (צו הרחבה בדבר הגדלת ההפרשות לביטוח פנסיוני במשק לפי חוק ההסכמים הקיבוציים, התשי”ז-1957)

    1. מחוזי/ החלת חיסיון עורך דין-לקוח על פרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון

    בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר בקשה להחיל חיסיון עורך דין-לקוח על פרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון.
    ההחלטה ניתנה במסגרת הליך בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד בנק מזרחי טפחות ונושאי המשרה בו, אשר לפי הנטען הפרו את חובות הגילוי בנוגע למידע מהותי בדו”חות הכספיים.
    במסגרת פסק הדין נעתר בית המשפט לבקשת הבנק להשחיר מידע המתייחס לשיחות שהתנהלו עם עורכי הדין הפנימיים והחיצוניים של הבנק. בית המשפט קבע שהתקיימו שני התנאים בחוק לקיומו של החיסיון. ראשית, מדובר בדברים שהוחלפו בין נציגי הבנק לבין עורכי הדין השונים של הבנק. שנית, הדברים מתייחסים ברובם הגדול באופן ברור ומובהק לשירות המקצועי שנתנו עורכי הדין לבנק.
    כמו כן, קבע בית המשפט כי החיסיון יחול אף במקרים בהם עורכי הדין של החברה לא השתתפו ישירות בישיבות, אלא שדבריהם הובאו על ידי גורמים שונים של הבנק.
    לפי בית המשפט, גם העובדה שהבנק העביר את הפרוטוקולים לרשות ניירות ערך איננה שוללת את תוקפו של החיסיון, כיוון שהבנק ביקש מפורשות לשמור על סודיותם והרשות לניירות ערך מחויבת בשמירה על סודיות המסמכים. בית המשפט הוסיף כי כדי לקבוע אם ניתן להסיק מהתנהלותו של הלקוח כי הוא מוותר על החיסיון יש לבחון את מכלול הנסיבות הכרוכות בהתנהלות זו. לדוגמה, יש לבדוק אם מדובר במסירת מידע בנסיבות בהן ניתן להסיק כי הלקוח אינו רואה את המידע כסודי, או שמא בנסיבות בהן הלקוח חולק את המידע עם גורם רשמי מתוך כוונה לשמור על סודיות המידע. בית המשפט קבע כי בנסיבות בהן לא ניתן ולא רצוי להסיק ויתור של מעביר המידע על הסודיות אין מקום לקביעה השוללת את תחולת החיסיון על המידע.

    (תצ (ת”א) 21851-03-15 אביגדור משה וינברגר נ’ בנק מזרחי טפחות)

    1. חקיקה/ עובד יהיה רשאי להיעדר מעבודתו עד חמישה ימים מיום הלידה

    תיקון לחוק עבודת נשים אשר נכנס לתוקף ביום 5 ביולי 2016 מורה כי עובד יהיה רשאי להיעדר מעבודתו עד חמישה ימים מהיום שלאחר יום הלידה של בת זוגו.
    לפי התיקון, שלושת ימי ההיעדרות הראשונים ייספרו כחלק מימי החופשה השנתיים אותם יכול העובד לצבור על פי החוק. אם לא נותרו לעובד ימי חופשה לניצול, יהיה דין ההיעדרות כדין חופשה ללא תשלום.
    דין שני ימי ההיעדרות הנוספים של העובד יהיה כדין ימי מחלה. העובד יקבל עבורם תשלום בגובה דמי המחלה המשולמים עבור היום השני והשלישי למחלה, כלומר בגובה מחצית מהתשלום עבור יום עבודה.

    (תיקון מס’ 54 לחוק עבודת נשים, תשי”ד-1954)

    _____________________________________________________________

    מטרת הידיעון היא להפנות את תשומת לב הקורא למהותם הכללית של הנושאים המוצגים בו. הידיעון אינו תחליף לייעוץ מקצועי ואינו מהווה חוות דעת מטעמנו.