ידיעון 65- 15 פברואר 2018

 

Print This Page

הידיעון המשפטי

אנו שמחים להגיש לכם ידיעון נוסף ממשרדנו, הסוקר בקצרה מספר נושאים בהם חלו לאחרונה חידושים:

    1. אי מתן היתר המצאה לחו”ל של בקשה לאישור פסק בוררות
    2. אישור הסכם פשרה ליישוב תביעה נגזרת
    3. חובת שימוע לעובד שטרם החלה העסקתו בפועל
    4. תקנות חדשות בנוגע למיסוי אופציות עובדים – הגדרת “מכירה שלא מרצון”

אם ברצונכם לקבל מידע נוסף בנוגע לאמור בידיעון זה, אנא פנו לאיש הקשר שלכם אצל הצוות המשפטי שלנו, או ליורם שיוו
בדוא”ל yoram@sask.co.il; טל’ 03-6074777.

באפשרותכם לעיין בידיעונים המשפטיים הקודמים באתר האינטרנט של משרדנו, בכתובת www.sask.co.il.

בברכה,

שריר, שיוו ושות’

__________________________________________________________________________

      1. עליון/ אי מתן היתר המצאה לחו”ל של בקשה לאישור פסק בוררות

בית המשפט העליון קבע ברוב דעות כי עילות ההמצאה הקבועות בתקנות סדר הדין האזרחי אינן מאפשרות המצאה לחו”ל של בקשה לאישור פסק בוררות ישראלי שניתן מכוח תניית בוררות בחוזה.

לעניינו, יש להבחין בין שלושה שלבים בבוררות: מתן פסק הבוררות, אישור פסק הבוררות ואכיפת פסק הבוררות. כל עוד הבקשה לאישור פסק הבוררות לא תומצא לאדם שהפסיד בבוררות, לא יוכל יריבו לאשר את פסק הבוררות בבית המשפט ולנקוט בהליכים לאכיפתו.

פסק הדין עוסק בערעור שהוגש על ידי תושבי חוץ לבית המשפט העליון לביטול היתר המצאה אליהם של בקשה לאישור פסק בוררות ישראלי שניתן לטובת תושב ישראל. בית המשפט ציין כי הצעד שעל מי שמבקש לאכוף את פסק הבוררות לנקוט בנסיבות המקרה דנן הוא אישור (או הכרה) של פסק הבוררות במדינת מושבו של הצד שמבקשים לאכוף כנגדו את פסק הבוררות, דהיינו הגשת בקשה בבית משפט במקום מושבו בחו”ל וזאת בהתאם לאמנה בינלאומית (אמנת ניו-יורק).

בית המשפט העליון קיבל את הערעור וציין כי עילות ההמצאה לחו”ל הקבועות בתקנות סדר הדין האזרחי הינן רשימה סגורה. המשותף לכל העילות הוא קיומה של זיקה מסוימת לישראל. לעילות ההמצאה השונות יש לתת פרשנות מצמצמת וכל ספק שקיים באשר לשאלה אם העובדות נכנסות לגדרה של עילה נתונה יפעל לטובת בעל הדין הזר.

בית המשפט העליון קבע כי בהתאם לנוסח ההוראה בתקנות סדר הדין האזרחי המתייחסת לקבלת היתר המצאה לחו”ל בקשר לעילות חוזיות שהן בעלות זיקה לישראל, לא ניתן לומר כי תובענה לאישור פסק בוררות מבוססת על עילה חוזית שכן היא נובעת מדיני הבוררות, וזאת על אף שתניית הבוררות נקבעה בחוזה. בד בבד, בית המשפט העליון קבע שאין לשלול כי בנסיבות מסוימות, אשר עניין זה אינו נכנס בגדרן, ניתן יהיה להתיר המצאה מחוץ לתחום של בקשה לאישור או לביטול פסק בוררות שניתן בישראל אך לא ניתנה דוגמא לכך.

בית המשפט העליון ציין כי מסקנה זו מביאה לתוצאה שאינה רצויה, לפיה אדם שחתם על הסכם הכולל תניית בוררות לפיה ניתן יהיה לקיים בוררות בישראל וניתן נגדו פסק בוררות בישראל, אך הוא אינו נמצא פיזית בישראל, לא ניתן יהא להמציא לו בקשה לאישור פסק הבוררות. אך עד אשר לא יתוקנו התקנות זהו המצב המשפטי ואל לבית המשפט להרחיב את עילות ההמצאה בדרך פסיקתית, נוכח הרגישות הכרוכה ברכישת סמכות שיפוט על נתבע זר.

(רעא 1739/17 Michael Flacks נ’ Stephen Bisk)

_____________________________________________________________

      1. מחוזי/ אישור הסכם פשרה ליישוב תביעה נגזרת

פסק הדין עוסק בבקשה לאישור הסדר פשרה שהושגה בתביעה הנגזרת אשר הוגשה בשם חברת דיסקונט השקעות (“החברה“) כנגד חברי הדירקטוריון באותה תקופה, בשל הנזק שנגרם לחברה מפאת השקעותיה בסכום שהוערך בכשליש מיליארד ₪, בעבור רכישת שליטה בעיתון מעריב. בין הצדדים נוהל הליך גישור מחוץ לבית משפט אשר במהלכו הוצעה הצעת פשרה שנדחתה על ידי בא כוח התובע הנגזר. לאחר הגשת התביעה הנגזרת ואישורה ככזו התחלפו בחברה בעלי השליטה והדירקטוריון, ועמדת החברה ביחס להצעת הפשרה לאחר ההחלפה הייתה שונה מעמדת התובע הנגזר והיא קיבלה את הצעת הפשרה.

בפסק הדין נקבע כי יש לאשר את הסדר הפשרה. תביעה נגזרת עוסקת במימוש זכויות העומדות לחברה על מנת להתמודד עם הכשל בממשל התאגידי הנוצר כאשר לנתבע הפוטנציאלי השפעה על החלטת החברה האם להגיש תביעה נגדו. הבקשה להגשת תביעה נגזרת נגד הדירקטורים שכיהנו בה בעת קבלת ההחלטות בקשר עם רכישת השליטה בעיתון מעריב אושרה כיוון שחלקם השתייכו לקבוצת השליטה בחברה. לאחר העברת השליטה בחברה לבעל שליטה אחר, הפסקת כהונת הנתבעים בדירקטוריון החברה והפסקת היותם בעלי עניין בה, אין חשש כי החלטת דירקטוריון החברה להסכים לפשרה נגועה בניגוד עניינים. במצב דברים זה, וכאשר לא נטען שההחלטה לקבל את הסכם הפשרה עלולה לפגוע בצדדים שלישיים או שהיא התקבלה ללא שהדירקטוריון שקל בצורה עניינית את הנושא, יש מקום לייחס לשיקול דעתו העסקי של דירקטוריון החברה משקל ניכר, אם לא מכריע. השאלה מתי לקבוע שדירקטוריון החברה הופך מנגוע לבלתי נגוע היא שאלה עובדתית, ויש גם להביא בחשבון את הסיכון של ה”אפקט המצנן” שעשוי להיווצר להגשת תביעות נגזרות.

בית המשפט קבע כי במצב דברים בו דירקטוריון החברה התחלף ואינו נגוע יותר בניגוד עניינים והנתבעים אינם בעלי עניין בחברה, קשה לראות מהי ההצדקה שלא לכבד את שיקול דעת דירקטוריון החברה כי הסכם הפשרה משרת את טובת החברה. בשים לב לעמדת באי הכוח בתביעה הנגזרת, אשר בחרו שלא להתנגד לאישור התקשרות החברה בהסכם הפשרה, אלא טענו שניתן להשיג סכום פשרה גבוה יותר, קשה לראות כיצד אימוץ הסכם הפשרה מהווה “גורם מצנן” למוסד התביעה הנגזרת. ההחלטה האם טובת החברה היא להסתפק בסכום המוצע במסגרת הסכם הפשרה, או שמא להמשיך בניהול התובענה, היא החלטה עסקית, שככל הניתן, ראוי להותיר לדירקטוריון החברה.

כמו כן, בית המשפט ציין כי ככלל גם ניהול משא ומתן ביחס לפשרה אפשרית בתביעה הנגזרת צריך להתבצע על ידי התובע הנגזר, והחברה אינה רשאית לנהל משא ומתן זה במסלול העוקף את התובע הנגזר ללא אישור בית המשפט. עם זאת, קשת המצבים בהם ראוי שבית המשפט ייענה בחיוב לבקשת החברה, כאשר השתכנע שדירקטוריון החברה אינו נגוע, רחב משמעותית מאשר במקרה בו הדירקטוריון נתון עדיין בניגוד עניינים. על כן, במקרה בו הדירקטוריון הפך לבלתי נגוע ניתן לשקול את העברת ניהול התביעה לחברה, לא רק כאשר מוכח כי ניהול התובענה על ידי התובע הנגזר “יגרום בסבירות גבוהה וממשית לנזק חמור ובלתי-הפיך לחברה”, אלא גם במצבים נוספים.

(תנג (מרכז) 10466-09-12 חברת השקעות דיסקונט בע”מ נ’ דנקנר ואח’)

_____________________________________________________________

      1. אזורי/ חובת שימוע לעובד שטרם החלה העסקתו בפועל

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קבע כי חובת קיום שימוע לפני החלטה על סיום העסקה יכולה לחול, במקרים מסויימים, גם כלפי עובד שטרם החלה העסקתו בפועל.

במקרה זה מועמד לתפקיד השלים את הליכי הקליטה ונקבע עמו מועד לתחילת העבודה. טרם תחילת עבודתו, הממונה עליו הודיעה לו בשיחה טלפונית כי לא יוכלו להעסיק אותו “משיקולי תקינה”. העובד עתר לבית הדין לתשלום פיצויים בגין פיטורים שלא כדין ובהעדר שימוע, אובדן הכנסה ועוגמת נפש, ותבע סכום של כ-100,000 ₪.

בית הדין פסק כי מעמדו של אדם כ-“עובד” אינו נקבע על פי התיאור שניתן לו ע”י הצדדים, אלא מבחינה משפטית על סמך נסיבות המקרה כהווייתן. יש לבחון את מהות היחסים שנוצרו הלכה למעשה, לפי מכלול הסממנים והעובדות של המקרה הספציפי.

נקבע כי יש לראות בתובע כעובד, אף אם טרם החלה העסקתו בפועל, כיוון שבין הצדדים נכרת הסכם מחייב משסוכמו התפקיד, מקום העבודה ומועד תחילתה. בית הדין חזר על ההלכות הקודמות האומרות שזכות השימוע בטרם פיטורים נובעת מכללי הצדק הטבעי, ויש לה מקום של כבוד ביחסי העבודה בכלל, קל וחומר עת נשקלת אפשרות לסיום העסקתו של עובד. חשיבות זכות השימוע מתעצמת במקרה של עובד הנמצא בתקופת ניסיון בעבודה, כיוון שיש לו זכות להוכיח את כשירותו לתפקיד. נקבע כי על המעסיק לתת לעובד הזדמנות אמיתית ובתום לב, גם אם טרם החל עבודתו בפועל. בית המשפט קיבל את טענת העובד, כי לו הייתה ניתנת לו זכות השימוע בטרם התקבלה ההחלטה בעניינו – ייתכן והנתבעת הייתה מקבלת החלטה אחרת.

(סע”ש (י-ם) 67436-06-16 ניר אפרים נ’ מדינת ישראל – משרד הבריאות)

_____________________________________________________________

      1. חקיקה / תקנות חדשות בנוגע למיסוי אופציות עובדים – הגדרת “מכירה שלא מרצון”

במסגרת תקנות מס הכנסה שפורסמו ביום ה-1 לנובמבר 2017, נקבע כי מכירת אופציות עובדים “שלא מרצון”, שהתרחשה לפני תום תקופת ההחזקה בת השנתיים אצל נאמן (המהווה תנאי למיסוי עובד ב-25%), תוכל בכל זאת לזכות עובדים בהקלת המס שבמימוש האופציות גם באחד מהתרחישים הבאים:

  1. מכירה של כלל ניירות הערך של העובדים במסגרת מכירת מניות החברה לרוכש, שירכוש לפחות 80% מהון המניות המונפק של החברה (כולל מניות העובדים) ולא ייחשב “קרוב” של החברה או של בעל מניות המחזיק בהון של 25% ומעלה מהחברה. באופן כללי, המונח “קרוב” מתייחס (בכל הנוגע לחברה המעבידה הנמכרת) לחברה מחזיקה, לחברה מוחזקת וחברה אחות שלה, כאשר סף ההחזקה לעניין זה הינו לפחות 25%.
  2. מכירה של מניות החברה במסגרת הליכי פירוק מרצון לפי דיני החברות, אשר בסמוך לה נמכרו פעילות החברה ונכסיה למי שאינו בעל שליטה בה, ובלבד שפרק הזמן שבין מכירת פעילות ונכסי החברה לבין מועד תחילת הליך הפירוק מרצון לא יעלה על 6 חודשים.

בכל אחד מהמקרים האמורים על החברה לפנות לרשות המיסים לקבלת החלטת מיסוי מראש (פרה-רולינג) בה יקבעו פרטי ותנאי המיסוי.

(תקנות מס הכנסה (מכירה שלגביה תום התקופה הוא במועד המכירה), התשע”ח-2017) 17/5)

_____________________________________________________________

מטרת הידיעון היא להפנות את תשומת לב הקורא למהותם הכללית של הנושאים המוצגים בו. הידיעון אינו תחליף לייעוץ מקצועי, ואינו מהווה חוות דעת מטעמנו.