ידיעון 57 – פברואר 2016

 

Print This Page

הידיעון המשפטי

חברים,

אנו שמחים להגיש לכם ידיעון נוסף ממשרדנו, הסוקר בקצרה מספר נושאים בהם חלו לאחרונה חידושים:

  • מחוזי/ הגשת תביעה בישראל נגד חברה זרה
  • מחוזי/ חובת דיווח על התפתחות מהותית בתביעה
  • מחוזי/ הוצאות בגין הענקת אופציות יכללו מעתה בעסקת Cost+
  • עבודה ארצי/ זכאות שכר בגין “שעות טיסה”
  • תיקוני חקיקה/ רפורמה מתוכננת בעניין דיווח ורישום מסמכים בשפה האנגלית לרשם החברות
  • תיקוני חקיקה/ קידום השקעות בחברות היי-טק על ידי מימון המונים

אם ברצונכם לקבל מידע נוסף בנוגע לאמור בידיעון זה, אנא פנו לאיש הקשר שלכם אצל הצוות המשפטי שלנו, או ליורם שיוו בדוא”ל yoram@sask.co.il; טל’ 03-6074777.

בברכה,

שריר, שיוו ושות’

_____________________________________________________________

  1. מחוזי/ הגשת תביעה בישראל נגד חברה זרה

בית המשפט המחוזי הפך החלטה קודמת שמנעה תביעה נגד אמזון בבית משפט בישראל, שהוגשה באמצעות המצאת כתב התביעה בישראל. בית המשפט המחוזי קבע, כי המצאת כתב בית דין לנציג בכיר באמזון שעה שביקר בישראל לכבוד כנס – הינה המצאה כדין, מתוך כך בית משפט בישראל רכש סמכות לדון בתביעה שמנהלת חברת פרמייר נגד אמזון.
בידיעון מס’ 54 שיצא לאור במאי אשתקד, דיווחנו כי בית המשפט דחה בזמנו את בקשת פרמייר להיתר המצאה של כתב התביעה נגד אמזון לחו”ל מהטעמים שאין לפרמייר עילת תביעה טובה נגד אמזון ולא מתקיימים התנאים להיתר המצאה. עוד נקבע אז, שבעוד שההליך בבקשת ההמצאה היה תלוי ועומד יזמה חברת פרמייר המצאה בישראל לידי סגן נשיא חברת אמזון עת שהיה נוכח בכנס בישראל. פרמייר ביקשה להכיר במסירת התביעה כהמצאה “למורשה בניהול עסקים” כך שהמצאה לנציג מוסמך של אמזון כמוה כהמצאה לחברת אמזון. בית המשפט בהחלטתו הראשונה קבע שהמסירה לנציג אמזון לא הייתה כדין, היות שמדובר בניצול לרעה של הליכי משפט ולמעשה פרמייר ביקשה לבצע “מעקף” כדי לייתר את מתן ההחלטה בבקשה להיתר ההמצאה לחו”ל. כמו כן נקבע אז, שדרך המלך בה בית משפט בישראל ירכוש סמכות שיפוט הינה לפי בקשת היתר המצאה לחו”ל ולא לפי המצאת כתבי בית דין “למורשה בניהול עסקים” המצוי בתחומה של ישראל.
בהחלטתו האחרונה בית המשפט הפך את ההחלטה המתוארת לעיל וקבע שהמצאה לנתבע המצוי בתחומי המדינה היא פעולה לגיטימית ובאמצעותה ניתן לבית משפט בישראל לרכוש סמכות לדון בתביעה בישראל הואיל וההמצאה בוצעה בתחום השיפוט הישראלי. לפיכך, ההמצאה של פרמייר לנציג אמזון אינה מהווה ניצול לרעה של הליכי משפט כפי שנקבע בהחלטה הקודמת.
בנוסף, בית המשפט קבע שאין ספק שהתקיים מבחן “אינטנסיביות הקשר” בין סגן נשיא אמזון לו נמסרה התביעה לבין לחברת אמזון. מתוקף תפקידו הניהולי הבכיר קיימת הסתברות גבוהה שסגן נשיא אמזון יביא לידיעתה את עובדת הגשת כתב התביעה ואת תוכנו. אילו היה מדובר בעובד זוטר, המצאה שכזו לא הייתה עולה בקנה אחד עם מבחן “אינטנסיביות הקשר” אך יש לראות בסגן נשיא אמזון “כמורשה לניהול” של חברת אמזון לפי הדין והמצאה לידיו כמוה כהמצאה לאמזון.

(ער (ת”א) 34510-09-15 פרמייר ים המלח מעבדות קוסמטיקה בע”מ נ’ Amazon.com, Inc)

  1. מחוזי/ חובת דיווח על התפתחות מהותית בתביעה

כחלק מהכרעת דין שכללה התייחסות למספר רב של אישומים, בית המשפט הרשיע נושאי משרה בתאגיד ציבורי (“התאגיד”) בעבירות של אי הגשת דוח מיידי על התפתחויות מהותיות בהליך בוררות שהתנהל. נושאי המשרה דיווחו על עצם הגשת התביעה הראשונית נגד התאגיד, אך לא דיווחו על התפתחויות שחלו במהלך הבוררות ועל שינויים בסיכויי הזכייה, זאת למרות שידעו בפועל על עדכונים משמעותיים בהליך.
בית המשפט קבע כי קיימת חובה לדווח על כל עניין שעשוי להיות חשוב למשקיע הסביר השוקל רכישת ניירות ערך. נקבע כי חשיבות הבוררות שהתקיימה, השלכותיה ובעיקר סיכויי ההצלחה של התאגיד בה היו מובנים לנושאי המשרה. במשך שנה ואף יותר של התנהלות הבוררות, חלו בה התפתחויות משמעותיות שלא דווחו לציבור. התפתחויות אלה כללו, בין השאר, פסק דין חלקי (בנושא קביעת אחריות), כישלון במציאת עד מומחה מטעם התאגיד, פיטורי עורך הדין המייצג את התאגיד והחלפתו בעו”ד אחר שנקבע שלא היה מוכן לדיון בבוררות וחילוט ערבות בנקאית של התאגיד. לכל אלה הייתה משמעות רבה מבחינת תקינות הדוחות ובוודאי מבחינת המשקיע הסביר. בית המשפט פסק שהנאשמים היו מודעים לכל ההתפתחויות הללו אך בחרו לעוור את עיני הציבור ואף להוליך אותו שולל בדוחות שקריים ממש.
נקבע כי עצם הגשתה של תביעה בעלת השלכה מהותית פוטנציאלית על התאגיד מצריכה דיווח מיידי משום שהידיעה על הגשת תביעה כזאת עשויה לשמש מרכיב חשוב בשיקוליו של משקיע השוקל רכישת נייר ערך של התאגיד, אך גם התפתחות מהותית בתביעה או בוררות שכזאת, המצביעה על חולשה של ממש בטענות ההתגוננות של התאגיד, מצריכה העמדת הציבור מיד על התפתחות כזאת.

(תפ (ת”א) 40136-05 מדינת ישראל נ’ איברהים בולוס ז”ל)

  1. מחוזי/ הוצאות בגין הענקת אופציות יכללו מעתה בעסקת Cost+

בית משפט קבע, כי עלות הענקת אופציות לפי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה (“שווי האופציות”) הניתנות למימוש למניות חברת אם והפרשות סוציאליות יבואו בחישוב הוצאותיה של חברת הבת בהסכם שירותי מחקר שערכה עם חברת האם לפי מודל Cost+.
במקרה שהובא לפני בית המשפט היו חלוקים פקיד השומה וחברת קונטירה טכנולוגיות בע”מ על השאלה האם יש להכליל את שווי האופציות בחישוב ההוצאות בעסקת Cost+, לפיה תעניק קונטירה שירותי מחקר ופיתוח לחברת האם שלה, בתמורה לכיסוי הוצאותיה ותוספת על רווח של 7%.
בית המשפט קיבל את עמדת פקיד השומה ופסק כי יש להביא בחשבון את שווי האופציות בחישוב הוצאות המערערת בעסקת Cost+ וזאת מהטעמים הבאים:
בית המשפט קבע שיש לסווג את ההוצאות בגין הקצאת אופציות לעובדים כהוצאות הכרוכות בייצור הכנסה, זאת לאור תכליתו של מכשיר הקצאת אופציות ככלי הנועד לתמרץ את העובדים להשקיע במחקר ופיתוח ובכך להפיק הכנסה לקונטירה. בנוסף, בית המשפט תמך את קביעתו שיש לסווג את שווי האופציות כהוצאה לאור נסיבות ההקצאה הספציפיות במקרה זה. כך, על אף שקונטירה, שהקצתה את האופציות במסלול הוני לפי סעיף 102(ב) לפקודת מס הכנסה, לא זכאית לנכות את שווי האופציות כהוצאה. עוד נקבע כי גם ההפרשות הסוציאליות הן חלק מעלויות הייצור של קונטירה ולכן יש לכלול אותן בהוצאות בעסקת Cost+.
בנוסף, בית המשפט דחה את הטענה שכאשר הכנסת העובדים מהקצאת האופציות מסווגת כהכנסה הונית, אזי מתחייבת המסקנה שהקצאת האופציות תסווג כהוצאה הונית. קביעתו של בית המשפט נסמכת על ההלכה הפסוקה כי אין חובה שסיווג תשלום שהוציא נישום יהיה זהה לסיווג התקבול אצל מקבל התשלום. לפיכך גם אם הקצאת האופציות בוצעה בהתאם למסלול הוני בסעיף 102, אין זה משליך על אופן סיווג שווי האופציות אצל המעסיק.
בית משפט קבע עוד, שאין משמעות לכך שחברת האם העניקה בפועל אופציות לעובדים כל עוד תכליתה של הענקת האופציות הייתה למעשה לייצר הכנסה לחברת קונטירה.

(עמ (ת”א) 40433-11-12 קונטירה טכנולוגיות בע”מ נ’ פקיד שומה תל אביב 3)

  1. עבודה ארצי/ זכאות שכר בגין “שעות טיסה”

במקרה זה נקבע כי “שעות טיסה” במהלכן עושה העובד את דרכו למקום עבודתו במשרדי לקוחות בחו”ל לא מהוות שעות עבודה המזכות בשכר, אולם נקבע כי בעתיד הזכאות תיבחן על פי הנסיבות הספציפיות.
במסגרת ערעור על החלטת בית הדין האזורי, דן בית הדין לעבודה הארצי בשאלה האם “שעות טיסה” במהלכן עשה עובד את דרכו למקום עבודתו בחצרי לקוחות שמעבר לים מהוות שעות עבודה המזכות אותו בשכר עבודה ובגמול עבור עבודה בשעות נוספות. בערכאה התחתונה נקבע כי העובד זכאי לשכר בגין שעות הטיסה עצמן שהיו בשליחות המעסיק לחו”ל ולצורך עבודתו. בית הדין נימק קביעתו בכך שמעצם טיבן מהוות שעות הטיסה פרק זמן ארוך בו העובד אינו יכול לעסוק בענייניו האישיים, הגם שמהותית אינו עומד לחלוטין לרשות העבודה. בהתאם לאמור, פסק בית הדין האזורי לעובד את השעות שתבע בגין טיסה, אולם ניכה מהן את השעות בהן נסע לשדה התעופה או ממנו, ואת שעות השהיה בשדה התעופה.
בית הדין הארצי הפך את החלטת בית הדין האזורי וקבע שבמקרה זה לא עלה בידי העובד להראות כי התקיימו בעניינו נסיבות המצדיקות חריגה מן הכלל שקובע כי אין לכלול את הזמן בו נסע העובד ממעונו למקום עבודתו ובחזרה ממנה כשעות עבודה המזכות בשכר. מן הראיות גם עלה כי לא היה מדובר בנסיעות מרובות לחו”ל וכי ההיקף היחסי של שעות הטיסה היה זניח יחסית.
בית הדין הוסיף כי תיתכנה נסיבות שבהן יהיה מקום לחרוג מכלל זה ולהכיר בשעות הנסיעה אל היעד שבו מבצע העובד עבודה כחלק משעות העבודה. בכל מקרה תבחנה הנסיבות לגופו של עניין לאור ובהתאם לתכליותיו של חוק שעות עבודה ומנוחה.

(עע (ארצי) 15233-09-13 חברת אדוונטק טכנולוגיות (אפלט) בע”מ נ’ יתיר זלוסקי)

  1. תיקוני חקיקה/ רפורמה מתוכננת בעניין דיווח ורישום מסמכים בשפה האנגלית לרשם החברות

משרד המשפטים פרסם להערות הציבור תיקון מוצע לנהלי הגשת מסמכי דיווח ורישום במרשם החברות. לפי התיקון המוצע, רשם החברות יקבל לרישום תקנון חברה אשר מנוסח בשפה האנגלית. וכן יתקבלו לרישום מסמכי יצירת שעבוד בשפה האנגלית.
תקנון החברה, שהוא מסמך הסכמי בין בעלי המניות שלה, חייב בהגשה לרשם החברות. לאחר הגשתו, התקנון זמין לציבור במסגרת המרשם המתנהל בנוגע לחברה.
כיום, רשם החברות מסרב לקבל מסמכים בכלל, ותקנון בפרט, אשר מנוסחים באנגלית. חברות שתקנונן הוא בשפה האנגלית נדרשות על ידי רשם החברות להגיש נוסח מתורגם לעברית של התקנון, והנוסח המתורגם לעברית הוא זה שמופיע וזמין במרשם החברות.
על פי התיקון המוצע, ניתן יהיה להגיש לרישום תקנון חברה בשפה האנגלית, ונוסח זה יהיה הנוסח המחייב. החברה המגישה תקנון כאמור תידרש עדיין לצרף תרגום של התקנון לעברית, אולם אישור התרגום יוכל להיעשות על ידי החברה בעצמה (ללא צורך באישור נוטריוני), והוא יהיה כלי עזר בלבד, כאשר בכל מקרה של סתירה בין הנוסחים, הנוסח באנגלית יגבר.
אצל חברות רבות, בעיקר בתעשיית ההיי-טק שהמשקיעים ובעלי המניות בהן כוללים גם גופים זרים, שפתו של התקנון היא אנגלית. התיקון המוצע, אשר מכיר במרכזיותה של השפה האנגלית בעולם העסקי, יקל על חברות אלה ועל שיתופי הפעולה עם אותם משקיעים זרים.
במסגרת התיקון, מוצע גם לאפשר הגשת מסמכי שיעבוד באנגלית ללא צורך בתרגום שלהם בעברית.
כאמור, מדובר בתיקון מוצע בלבד וכפוף להמשך הליכי חקיקה ולשינויים נוספים בטרם יכנס לתוקף, אם בכלל.

(תקנות החברות (דיווח, פרטי רישום וטפסים) (תיקון), התשע”ו – 2015)

  1. תיקוני חקיקה/ קידום השקעות בחברות היי-טק על ידי מימון המונים

במסגרת חוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית תוקן חוק ניירות ערך, התשכ”ח – 1968, והוסדרה האפשרות של גיוס הון על ידי מימון המונים שלא באמצעות פרסום תשקיף (“Crowdfunding”). התיקון קובע כי לא ידרש תשקיף כל עוד : (א) נעשה פרסום כללי בלבד בדבר כוונה להציע ניירות ערך, שאינו כולל נתונים כספיים (כגון רווחים, הכנסות) ואינו מפרט את מחיר נייר הערך המוצע ופרטים בדבר תשואה (כגון ריבית), ובתנאי שההצעה המפורטת תעשה עד ל- 35 משקיעים לא מתוחכמים; או (ב) נעשית הצעה הכפופה לתקנות שיקבעו את מגבלת סכום שרשאי להשקיע משקיע בודד בחברה, סך כל התמורה שחברה רשאית לגייס במהלך תקופה של 12 חודשים וסך כל התמורה שמשקיע בודד רשאי להשקיע במהלך 12 חודשים. הצעה בחלופה השניה תתבצע באמצעות חברה המרכזת את ההצעה והפועלת כמתווכת להצעה ולמכירה של ניירות הערך, באמצעות אתר אינטרנט. התקנות בעניין חלופה שניה זו טרם נקבעו.

(עע”מ 7313/14 (חוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית (היי-טק)(תיקוני חקיקה)))

_____________________________________________________________

מטרת הידיעון היא להפנות את תשומת לב הקורא למהותם הכללית של הנושאים המוצגים בו. הידיעון אינו תחליף לייעוץ מקצועי ואינו מהווה חוות דעת מטעמנו.