ידיעון 48 – 15 נובמבר 2013

Print This Page

הידיעון המשפטי

חברים,

אנו שמחים להגיש לכם ידיעון נוסף ממשרדנו, הסוקר בקצרה מספר נושאים בהם חלו לאחרונה חידושים:

  • מחוזי/ אסור לגוף מבטח להעביר את פיצויי הפיטורין המנוהלים על ידו אל המעסיק, ללא דיווח לעובד וביצוע בדיקה עצמאית להיעדר זכאות העובד לכספים אלה
  • אזורי לעבודה/ ירושלים/ קבלת ערעור על החלטת הממונה על חוק עבודת נשים בהקשר לפיטורי עובדת הרה והתרת פיטורין שעה שהממונה התעלם מראיות למשבר ביחסי עובדת מעביד בטרם ההיריון
  • מחוזי/ שימוש בשם אדם שמוסחר, ללא הסכמתו, כ”מילת חיפוש” במנוע חיפוש “גוגל”, לצורך מיקוד מודעה ממומנת, אינו מהווה פגיעה בפרטיות
  • מחוזי/ מחלקה כלכלית/ תחולת כלל שיקול הדעת העסקי בישראל והיות “מידע פנים” מידע של החברה המנפיקה ושמקורו בה
  • פטור מאישור מדיניות תגמול בידי האסיפה הכללית – במסגרת תקנות החברות (הקלות לעניין החובה לקבוע מדיניות תגמול)(תיקון), התשע”ג-2013
  • פטורים מאישור תנאי הביטוח של נושאי משרה בחברה בידי האסיפה הכללית – במסגרת תקנות החברות (הקלות עם בעלי ענין) (תיקון מס’ 2), התשע”ג-2013

אם ברצונכם לקבל מידע נוסף בנוגע לאמור בידיעון זה, אנא פנו לאיש הקשר שלכם אצל הצוות המשפטי שלנו, או ליורם שיוו בדוא”ל yoram@sask.co.il; טל’ 03-6074777.

בברכה,

שריר, שיוו ושות’

  1. דיווח לעובד וביצוע בדיקה עצמאית להיעדר זכאות העובד לכספים אלה 

בית המשפט קבע שחברת הביטוח עצמה תשלם פיצויי פיטורים שנצברו בפוליסת ביטוח מנהלים לעובדת המבוטחת הואיל ואסור היה לחברת הביטוח להעביר כספי פיצויים הצבורים בפוליסה אל המעסיק, בהסתמך על כתב הצהרה ושיפוי בלבד שלו, מבלי לידע את העובדת המבוטחת ומבלי לבדוק עצמאית את העדר זכאותה לקבלם.

לאור חילוקי דעות עם מעסיקה באשר לזכאותה לפיצויי פיטורים, החלה התדיינות בבית דין לעבודה. בטרם הסתיים ההליך, בקש המעסיק מהמבטחת, לקבל את כספיי הפיצויים שהופרשו לזכות העובדת, ונענה בחיוב לאחר שחתם על טפסי הצהרה,  בדבר אי זכאות העובדת לפיצויים, ושיפוי. לאחר מכן, נקלע המעסיק לחדלות פירעון.

בבית דין לענייני עבודה נקבע, כי העובדת זכאית לפיצויים. העובדת פנתה למבטחת בדרישה לקבלם ואז נתברר לה שהכספים הועברו למעביד חדל הפרעון. בעקבות תלונה של העובדת למפקח על הביטוח, קבע המפקח כי שחרור כספי הפיצויים בהסתמך על ההצהרה וכתב השיפוי בלבד ומבלי ליידע את העובדת המבוטחת, היה אסור. עוד קבע המפקח, כי המבטחת תישא בעצמה בתשלום פיצויי הפיטורים.

בית המשפט, בשבתו כערכאת ערעור על החלטת המפקח, קובע כי אין מניעות בקיום הבירור על ידי המפקח, חרף התדיינות קודמת של בית הדין לענייני עבודה בעניינה של העובדת. הובר כי הממונה עסק בשאלת זכות המבטחת להעביר את הכספים, בעוד שבית הדין עסק בשאלת זכות העובדת לפיצויי פיטורים. אלו שתי שאלות נפרדות. כמו כן, ולעניין סמכותו הייחודית של בית הדין לענייני עבודה בתובענות מסוג זה, נקבע שאין בה כדי למנוע מהמפקח לדון ולהכריע בתלונה הנוגעת ליחסים החוזיים בין עובד מבוטח לבין חברת הביטוח.

לגופו של ענין, בית המשפט מאשר את החלטת המפקח וקובע כי המבטחת פעלה בניגוד לחוק פיצויי פיטורים לפיו סכומים ששולמו לקופת גמל לתשלום פיצויי פיטורים אסורים להעברה (בסייג של עובד שחדל לעבוד בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים), עת שהעבירה את כספי העובדת המבוטחת מבלי לבדוק את עמדתה בעניין, מבלי ליידעה ומבלי לבדוק עצמאית את אי זכאותה. המבטחת הסתמכה על כתב השיפוי ונטלה על עצמה סיכון שאם יתברר כי העובדת המבוטחת זכאית לפיצויים, או אז תצטרך לשלם לה בעצמה.

(עשא (י-ם) 23659-05-12 הפניקס חברה לביטוח בע”מ נ’ מדינת ישראל משרד האוצר אגף שוק ההון ביטוח וחסכון)

  1. אזורי לעבודה/ ירושלים/ קבלת ערעור על החלטת הממונה על חוק עבודת נשים בהקשר לפיטורי עובדת הרה והתרת פיטורין שעה שהממונה התעלם מראיות למשבר ביחסי עובדת מעביד בטרם ההיריון

בית הדין קובע, כי החלטת הממונה על חוק עבודת נשים לפיה אסור היה לפטר עובדת מכיוון שהריונה היווה גורם בהחלטת הפיטורין, אינה מידתית ונפלה בה טעות מהותית בעובדה.

ראשית, בית הדין נדרש למסגרת הדיון ומציין כי בהתאם לחוק עבודת נשים ניתן להגיש ערעור לבית הדין על החלטת הממונה. משכך מתרחב היקף התערבותו של בית הדין בהחלטת הממונה אשר מוסמך לבחון ולשים את שיקול דעתו תחת שיקול דעת הממונה על יסוד התשתית העובדתית שהוצגה בפניו.

לגופם של דברים, בית הדין קובע כי עיון מעמיק בפניה לקבלת היתר פיטורים מהממונה מלמד אודות קיומה של בעיה יסודית ביחסי העבודה בין המעסיקה לעובדת. התשתית העובדתית מצביעה כי החלה הרעה משמעותית ביחסי העבודה בין הצדדים בטרם ההיריון. היחסים התערערו כאשר העובדת החלה לקיים מערכת יחסים פרטית עם צד שלישי עמו הייתה המעסיקה בסכסוך. משולש יחסים זה הוביל להתדרדרות קשה ביחסי העבודה.

בית המשפט מציין כי הממונה נדרשת להכריע על סמך מכלול הנסיבות. ואולם, במקרה דנן הועדפה גרסת העובדת ללא תימוכין מחומר הראיות ותוך התעלמות מהסכסוך שבין הצדדים. התעלמות זו יש בה פגם היורד לשורש העניין ולפיכך נמצא איפוא שיש מקום להתערב בהחלטת הממונה ולהתיר פיטורי העובדת חרף הריונה.

(עלח (י-ם) 46959-01-13 זמירה גולן נ’ רויטל אילוז)

  1. מחוזי/ שימוש בשם אדם שמוסחר, ללא הסכמתו, כ”מילת חיפוש” במנוע חיפוש “גוגל”, לצורך מיקוד מודעה ממומנת, אינו מהווה פגיעה בפרטיות

בית המשפט קבע כי שימוש בשמו של אדם כ”מילת חיפוש” במנוע החיפוש “גוגל”, באופן  הנותן תוצאת חיפוש ממומנת, המובחנת מתוצאות חיפוש רגילות ואשר אינה מכילה פרט כלשהו לגבי זהותו של האדם, אינו מהווה פגיעה בפרטיות האדם שבשמו נעשה שימוש.

חברה העוסקת בתחום הרפואה הפלסטית שיווקה עצמה באמצעות תוכנית “Google AdWords”, של מנוע החיפוש “גוגל”. במסגרת כך, עשתה שימוש בשמו של אדם – מנתח פלסטי ידוע בתחומו, ללא כל הסכמה מצדו, כך שהקלדת שמו הביאה כתוצאת חיפוש ממומנת את מודעת החברה, וזאת מבלי שנכלל בה כל אזכור לשמו או לפרטיו האחרים של האדם.

בית המשפט קבע כי השאלה הרלוונטית שיש לבחון במקרה זה היא האם התוצאה המתקבלת בחיפוש עלולה להביא למחשבה אצל מחפש ממוצע, שקיים קשר בין הבעלים של הסימן הידוע (שם האדם) לבין מפרסם המודעה (החברה). בית המשפט מוצא שהמודעה עצמה אינה מטעה, אינה כוללת את שמו או כל מידע אחר לגביו. תוצאת החיפוש, המובחנת כאמור משאר התוצאות, אותה רואה המחפש אינה מטעה, ואינה מעוררת חשש של הטעיה. שימוש בשם האדם שהפך לשם מסחרי כמו במקרה הנדון, על ידי מבצע החיפוש, אינו מהוה פגיעה בפרטיות לפי חוק הגנת הפרטיות.

(עא (ת”א) 15667-11-11 פרופורציה פי.אם.סי בע”מ נ’ ד”ר דב קליין)

  1. מחוזי/ מחלקה כלכלית/ תחולת כלל שיקול הדעת העסקי בישראל והיות “מידע פנים” מידע של החברה המנפיקה ושמקורו בה

חברת גזית רכשה מניות בחברת אורמת תעשיות בע”מ בחלקים ובפרקי זמן שונים עד לשיעור של 20%. בעל מניות באורמת טען בין היתר כי הרכישה בידי גזית נעשתה בשלבים ובמטרה סופית להשתלט על אורמת או לפחות לבסס בה השפעה ניהולית מהותית. כוונתם זו מהווה, כך נטען, “מידע פנים” אודות אורמת בהיותו מידע מהותי היכול לשנות את מחיר מניותיה, ולפיכך היה על גזית לגלות את כוונתם או לחילופין להימנע מהרכישה. בעל המניות פנה לדירקטוריון אורמת בדרישה להגיש תביעה כנגד גזית ולדרוש כי תשיב לאורמת את הרווחים שעשתה מהעסקה בניירות ערך אורמת, הואיל ורווחים אלה נוצרו תוך שימוש ב”מידע פנים” ועל כן שייכים לאורמת. דירקטוריון אורמת סרב להגיש את התביעה ולפיכך בעל המניות פנה לבית המשפט בבקשה להגיש תביעה נגזרת, בעודו טוען שסירוב דירקטוריון אורמת, מקורו בניגוד עניינים הנובע מרצונם להימנע מסכסוך עם גזית.

בית המשפט קבע כי הגם שאין הגדרה מדויקת להיקפו, הרי שכלל “שיקול הדעת העסקי” חל בשיטת המשפט הישראלי. על פי כלל זה כאשר חברה מקבלת החלטה מיודעת, בהתבסס על איסוף מידע ראוי והפעלת שיקול דעת, בתום לב וללא ניגוד עניינים, בית המשפט לא יתערב באותה החלטה כל עוד ניתן לייחס אותה למטרה עסקית סבירה. בית המשפט מציין כי יש מקום לתחולתו של כלל זה גם בהחלטות על הגשת תביעה.

בית המשפט קובע כי דירקטוריון אורמת ערך בחינה יסודית של השאלה אם להיעתר לבקשה להגיש תביעה כנגד גזית ולפיכך קיבל החלטה מיודעת. זאת, בתום לב ומבלי להימצא בניגודי עניינים, שכן רצון דירקטוריון אורמת שלא ליצור סכסוך עם גזית יכול שיעלה בקנה אחד עם טובת החברה.

בית המשפט דוחה את האפשרות שהמידע שהיה ברשות גזית אודות כוונותיה לרכוש את מניות אורמת הינו “מידע פנים” באורמת, ומקבל את הפרשנות לפיה “מידע פנים” הינו מידע של החברה המנפיקה ושמקורו בה. בית המשפט מסביר כי ישנם מקרים בהם לפלוני יהיה מידע פרטי שיש בו כדי להשפיע על ערך המניה ועם זאת, לא יחשב הדבר “מידע פנים”. מעבר לכך, בית המשפט קובע כי העובדה שהחברה רשאית לתבוע פיצוי מהעושה שימוש ב”מידע פנים”, מעידה שהמידע היה מלכתחילה נכס של החברה ומי שהרוויח מכך צריך להשיב אליה את רווחיו. לא כן במידע שאינו שייך לחברה. בית המשפט מציין כי פרשנותו עולה בקנה אחד עם הגיונו של איסור השימוש במידע פנים, אשר מעוגן בפסול שבניצול עליונות אינפורמטיבית המושגת מכח גישה קרובה לתאגיד המנפיק, להבדיל מתאגיד הרוכש את מניותיו.

בית המשפט מקבל גם את הטיעון לפיו המידע שהיה בידי גזית אודות כך שמניות אורמת נסחרות בחסר, הינו תולדה של ניתוח מידע פיננסי הקשור לאורמת אשר היה חשוף לכלל הציבור, ולפיכך,  ברכשה את המניות – פעלה גזית לטובתו של שוק ההון. כן מתקבל הטיעון לפיו השתלטות עוינת היא תופעה שציבור המשקיעים נהנה ממנה ולכן על פרשן החוק לפעול באופן שלא יפגע באפשרות קיומן של תופעות אלו בשוק ההון.  בית המשפט מציין כי לרוכשיי מניות בחבילות גדולות, עשויה להיות מוטיבציה עודפת בניהול ופיקוח על החברה שנרכשה – פיקוח אשר מטיב עם כלל בעלי המניות. ברם, לפיקוח זה ישנו מחיר הבא לידי ביטוי בעלויות מחקר וביקורת על הנרכש, אשר מוטלות רק על הרוכש המרכזי. במצב עניינים זה וכדי לשמר את המוטיבציה האמורה, יש לאפשר לרוכש המרכזי ליהנות מהפרמיה הנובעת מעצם רכישתו את חבילת המניות, ואין לפגוע בו בהטלת חובת גילוי על כוונתו לרכוש.

(תנ”ג (ת”א) 32489-02-12 רומן אלטמן נ’ אורמת תעשיות בע”מ)

  1. פטור מאישור מדיניות תגמול בידי האסיפה הכללית – במסגרת תקנות החברות (הקלות לעניין החובה לקבוע מדיניות תגמול)(תיקון), התשע”ג-2013 *

תיקון לתקנות האמורות פוטר את מדיניות התגמול, בחברה עם פעילות ריאלית או פיננסית, מאישור האסיפה הכללית וכן מהתייחסות לרשימת השיקולים ואמות המידה שמדיניות התגמול צריכה להיקבע לפיהם, ובלבד שתעמוד בתנאים שלהלן:

א.   עלות תנאיי כהונתו והעסקתו של נושא משרה שאינו דירקטור, דירקטור המכהן גם כנושא משרה אחרת בחברה, וכן יושב ראש הדירקטוריון, אינה עולה על עלות תנאיי העסקתו של מנהל כללי במשרד ממשלתי. כמו כן תנאיי העסקתו אינם כוללים רכיבים משתנים הוניים דוגמת אופציות או בונוסים, שאינם מסולקים במזומן.

ב.   גמול והחזר הוצאות המשולמים לדירקטור בחברה  אינם עולים על התקרות שנקבעו לגבי גמול שנתי, גמול השתתפות והחזר הוצאות לדירקטור חיצוני.

6. פטור מאישור תנאי הביטוח של נושאי משרה בחברה בידי האסיפה הכללית – במסגרת תקנות החברות (הקלות עם בעלי ענין) (תיקון מס’ 2), התשע”ג-2013 *

תיקון לתקנות האמורות קובע כי התקשרות של חברה ציבורית או חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב, בקשר לתנאי הביטוח של המנהל הכללי אינה טעונה אישור האסיפה הכללית במקרה בו תנאי ההתקשרות פחותים או זהים לתנאי ההתקשרות עם יתר נושאי המשרה בחברה, ובלבד שההתקשרות הינה בתנאי שוק ואינה עשויה להשפיע באופן מהותי על רווחיות החברה, רכושה או התחייבויותיה.

 כמו כן, על פי חוק החברות, תנאי הביטוח של נושאי משרה צריכים להיקבע במסגרת מדיניות התגמול, אותה יש לאשר אחת לשלוש שנים באסיפה הכללית. לפי תיקון נוסף לתקנות אלה, התקשרות כאמור, אשר מטבע שוק הביטוחים מתקיימת מדי שנה, אינה מחויבת באישור האסיפה הכללית וניתן לאשרה בידי ועדת התגמול בלבד, ככל שתנאי ההתקשרות נקבעו במדיניות התגמול ואושרו על ידי האסיפה הכללית, ובלבד שההתקשרות הינה בתנאי שוק ואינה עשויה להשפיע באופן מהותי על רווחיות החברה, רכושה או התחייבויותיה.

*  נזכיר שתקנות אלה קובעות הקלות שונות ביחס לחוק החברות, המחייב חברה ציבורית וחברה שהנפיקה לציבור אגרות חוב לקבוע מדיניות תגמול ולקבל אישור לתנאי כהונה העסקה וביטוח של נושאי משרה, בחברות כאמור.

 ___________________________________________________________________

מטרת הידיעון היא להפנות את תשומת לב הקורא למהותם הכללית של הנושאים המוצגים בו. הידיעון אינו תחליף לייעוץ מקצועי ואינו מהווה חוות דעת מטעמנו.