ידיעון 49 – 16 פברואר 2014

Print This Page

הידיעון המשפטי

חברים,

אנו שמחים להגיש לכם ידיעון נוסף ממשרדנו, הסוקר בקצרה מספר נושאים בהם חלו לאחרונה חידושים:

  • מחוזי מח’ כלכלית/ חלוקת דיבידנד על פי “מבחן הרווח”
  • מחוזי/ מיסוי הסכם לאי תחרות ולשמירת סודיות
  • מחוזי מח’ כלכלית/ כהונת דירקטור בחברה מתחרה
  • עליון/ נטילת סמכויות הדירקטוריון על ידי האסיפה הכללית
  • חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע”ב-2012

אם ברצונכם לקבל מידע נוסף בנוגע לאמור בידיעון זה, אנא פנו לאיש הקשר שלכם אצל הצוות המשפטי שלנו, או ליורם שיוו בדוא”ל yoram@sask.co.il; טל’ 03-6074777.

בברכה,

שריר, שיוו ושות’

  1. מחוזי מח’ כלכלית/ חלוקת דיבידנד על פי “מבחן הרווח”

לבית המשפט הוגשה בקשה לאישור תובענה נגזרת נגד חברי הדירקטוריון בקשר עם חלוקת דיבידנד. בהקשר זה קבע בית המשפט שבבואו לבדוק האם התקיים “מבחן הרווח” לחלוקת דיבידנד, היה על הדירקטוריון לשקלל נתונים בידיעתו, שברמת סבירות גבוהה, העידו על אי קיום הרווח במועד החלוקה, הגם שנתונים אלו טרם נכללו בדוחות הכספיים. משבחר הדירקטוריון במועד החלוקה להתייחס לנתוני הרווח שעלו מהדוחות הכספיים בלבד, נמצא כי יתכן וביצע חלוקה אסורה  ולפיכך אושרה הבקשה.

דירקטוריון אי די בי פיתוח בע”מ (“החברה“) שקל לבצע חלוקת דיבידנד. לא היתה מחלוקת שהדוחות הכספיים האחרונים שהיו לפני הדירקטוריון כללו את הרווח אותו ביקש הדירקטוריון לחלק. ואולם, בין מועד עריכת הדוחות למועד ההחלטה על החלוקה, חלה ירידה בשווי אחזקות מסוימות של החברה שגרמה, בסבירות גבוהה, לאובדן הרווח הנ”ל. ירידת שווי זה ומשמעותה דווחה לדירקטוריון החברה אשר החליט לאשר את החלוקה.

בעקבות כך, בעל מניות בחברה פנה לבית המשפט בבקשה להגיש תביעה נגזרת (תביעה שבעל מניות מנהל עבור ובמקום החברה נגד צד שלישי) כנגד דירקטוריון החברה, אשר לשיטתו ביצע חלוקה אסורה.

בהחלטתו מציין בית המשפט שחוק החברות קובע שני מבחנים רלוונטיים לאישור חלוקת דיבידנד. המבחן הראשון הוא “מבחן הרווח” – מבחן טכני חשבונאי, הצופה פני עבר והמבוסס על הדוחות הכספיים האחרונים של החברה. מבחן זה נועד לוודא כי לבעלי המניות יחולקו לא יותר מרווחי החברה. המבחן השני הוא “מבחן יכולת הפירעון” – מבחן צופה פני עתיד, המבוסס על הנחות ותחזיות של אירועים שטרם התרחשו. מבחן זה דורש שחלוקת הרווחים לא תפגע ביכולת הפירעון של החברה. בית המשפט מבהיר כי חברה יכולה לבצע חלוקה הגם שלא מתקיים בה “מבחן הרווח” ולהסתמך על “מבחן יכולת הפירעון”, ואולם כקבוע בחוק החברות, במקרה שכזה עליה להידרש לאישור בית המשפט.

בית המשפט קבע כי בנסיבות העניין היה על הדירקטוריון להתחשב במידע אודות הפגיעה ברווחיות החברה הגם שנתונים אלו טרם נכללו בדוחות הכספיים. בית המשפט קבע כי לא מדובר בתחזית בהתייחס לאירועים עתידיים שטרם התרחשו, אלא במידע שהיה בידיעתם במועד קבלת ההחלטה על ביצוע החלוקה, אודות אירוע שהתרחש ואשר ברמה גבוהה מאוד של סבירות מעיד על כך שהחברה לא עומדת במבחן הרווח נכון למועד החלוקה. לאור האמור לעיל, אושרה בקשת בעל המניות להגיש תביעה נגזרת, כאשר הכרעה לגופו של עניין תעשה במסגרת התביעה.

(תנג (ת”א) 49615-04-13 רונן להב נ’ אי די בי חברה לפתוח בע”מ)

  1. מחוזי/ מיסוי הסכם לאי תחרות ולשמירת סודיות

 בית המשפט קבע כי בנסיבות המקרה תקבול בידי מנהל, על פי הסכם לאי תחרות ולשמירת סודיות שנחתם בינו לבין החברה לאחר פרישתו מעבודתו, מהווה חלק ממענק פרישה  ועל כן חייב במס פירותי (להבדיל ממס בגין מכירת זכות הונית).

אברהם קרינגל עבד בקבוצת אסם במשך 38 שנים בתפקיד משנה למנכ”ל (“המנהל“). בחלוף חודשיים מפרישתו, ובעודו מכהן כדירקטור בחברות המהוות חלק מקבוצת אסם, חתם מול אסם השקעות בע”מ (“החברה“) על הסכם לאי תחרות ושמירת סודיות למשך שנתיים מיום פרישתו ובתמורה קיבל מהחברה סך של 4,000,000 ₪. המנהל טען כי בהתחייבותו כאמור מכר את זכותו שלא להתחרות המהווה “נכס” בידיו ולפיכך יש להחיל על הרווח ממכירתו מס רווח הון. פקיד השומה דחה את האמור וקבע בין השאר שהתמורה לפי ההסכם לאי תחרות הינה הכנסה כחלק ממענק פרישה שקיבל מהחברה. לחילופין, התמורה מהווה תחליף שכר ו/או רווח מעסק או משלח יד, כפיצוי על הגבלתו שלא לעבוד בתחום במשך שנתיים. כך או אחרת, הכנסה זו חייבת במס פירותי.

בית המשפט מציין כי סיווגו של תקבול בידי עובד אגב פרישתו מעבודתו והתחייבותו שלא להתחרות במעבידו, ייעשה בהתחשב בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. בעניינינו, ממכלול הנסיבות נמצא שהחברה כלל לא נזקקה להתקשר בהסכם לאי תחרות ולא לשלם את התמורה לכך. בית המשפט מוצא שגרסת המנהל לפיה, בניגוד להסכמי העסקה של מנהלים אחרים בחברה אשר כללו תניות אי תחרות, בכל שנות העסקתו לא חתם על הסכם העסקה עם החברה, היא בלתי אמינה. מעבר לכך, העובדה לפיה לאחר פרישתו המשיך המנהל לשמש דירקטור בחברות שהיו חלק מקבוצת אסם מכרסמת גם היא בצורך הנטען להסכם אי תחרות. זאת ראשית, לאור הוראות החוק האוסרות עליו לפעול בניגוד עניינים ולהתחרות בחברה. שנית, כדירקטור ממילא נחשף לסודות מסחריים של אסם גם בתקופה שלאחר הסכם הסודיות. בית המשפט קבע שהכנסתו של המנהל מהווה פיצוי על פרישתו, במסווה של תמורה בגין אי תחרות.

בית המשפט קובע גם כי במקרה הנדון יתרונו העסקי של המנהל גלום בסודות מסחריים של החברה אותם רכש במהלך תקופת עבודתו בחברה. משכך, נכון לראות בהכנסה שצמחה למנהל ממכירת הזכות להתחרות ומהתחייבותו לסודיות, כ”רווח עבודה” או “טובת הנאה שניתנה לעובד ממעבידו”. בית המשפט אינו שולל תוצאה שונה עת “ימכור” עובד את זכותו להתחרות ויתחייב לסודיות כלפי מעביד פלוני, ואשר קשריו וידיעותיו של אותו עובד הושגו תוך כדי מילוי תפקידים אחרים שאינם במסגרת עבודתו אצל אותו מעביד.

(עמה (ת”א) 6790-01-10 אברהם קרינגל נ’ פקיד שומה פתח תקווה)

  1. מחוזי מח’ כלכלית/ כהונת דירקטור בחברה מתחרה

בית המשפט מאשר הוצאת צווי מניעה כנגד בעל מניות ודירקטור בחברה המכהן במקביל כנושא משרה בחברה מתחרה, מלפנות ללקוחות החברה או לעובדיה. יחד עם זאת, בית המשפט אינו מאשר צו מניעה כנגדו מלהשתתף בדירקטוריון או ממינוי נציג בדירקטוריון הואיל ועצם הכהונה במקביל אינה מעידה בהכרח על הפרת חובת אמונים מצדו.

רומן גולוד (“רומן“) הינו מייסד, בעל מניות, דירקטור ומנהל טכנולוגי בחברת אי.טי.פי.אס גרופ בע”מ הפועלת בתחום ההייטק (“החברה“). הסכם המייסדים קבע כי על הצדדים לנהוג בסודיות, להימנע לחלוטין מתחרות מול החברה ושאר המייסדים וזאת כל עוד הצדדים הינם בעלי מניות בחברה ובמהלך שנתיים מהמועד בו מכרו או העבירו אותן. יחד עם זאת, לעת התפטרותו מתפקידו כמנהל טכנולוגי, בעודו בעל מניות בחברה ודירקטור מכהן בה, החל רומן לכהן כמנהל בתפקיד דומה בחברת סלאטו יזמות וסחר בע”מ (“סלאטו“) אשר החל ממועד העסקתו של רומן, החלה להתחרות במישרין בחברה.

החברה ובעלי מניותיה עתרו לבית המשפט בטענה כי רומן הפר את התחייבויותיו בהסכם המייסדים ואת חובת אמונים המוטלת עליו כדירקטור בחברה עת החל להתחרות בחברה באמצעות סלאטו. לפיכך, נתבקשו מספר צווי מניעה לפיהם יאסר על רומן וסלאטו לפנות או להתקשר עם לקוחות ועובדי החברה. כמו כן, התבקש בית המשפט לאסור על רומן להשתתף בדירקטוריון או למנות מטעמו נציג בדירקטוריון החברה.

 בית המשפט קבע כי יש מקום לתת צווי מניע זמניים אשר ימנעו מרומן וסלאטו לפנות לעובדי החברה או להתקשר עם לקוחותיה. הואיל וסלאטו החלה להתחרות בחברה מיד עם העסקתו של רומן, נקבע שיש להחיל עליה את הצו המבוקש, חרף העובדה שבינה לבין החברה אין קשר הסכמי כלשהו הכולל תניית אי תחרות.

ואולם לא כך לעניין הבקשה למידורו של רומן מהנהלת החברה. בית המשפט מציין כי נושא משרה אכן חב חובת אמונים לחברה בה הוא מכהן ובכלל זה עליו להימנע מכל פעולה שיש בה ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו בחברה לבין תפקיד אחר שלו או ענייניו האישיים. כן עליו להימנע מפעולה שיש בה תחרות עם עסקי החברה ולהימנע מניצול הזדמנות עסקית של החברה במטרה להשיג טובת הנאה לעצמו. יחד עם זאת,  עצם העובדה שרומן הינו נושא משרה בסלאטו, אינו מחייב אוטומטית שתתרחש הפרה של חובת האמונים שלו כלפי החברה ואין למנוע ממנו להשתתף בישיבות דירקטוריון או למנות דירקטור מטעמו.

(ת”א (ת”א) 46995-09-13 אי.טי.פי.אס גרופ בע”מ נ’ רומן גולוד)

  1. עליון/ נטילת סמכויות הדירקטוריון על ידי האסיפה הכללית

 בית המשפט קבע כי בנסיבות המקרה בסמכות האסיפ הכללית ליטול סמכויות הדירקטוריון עת שאין ביכולתו להגיע להסכמה. כמו כן קבע, כי משחברה פרטית נוהלה הלכה למעשה על ידי בעלי המניות הרגילות בה, ומשלא נמצאו בתקנונה הוראות בדבר הזכויות המוקנות למחזיקי מניות הניהול בה, בעלי המניות הרגילות הם בעלי הזכות לייצוג בדירקטוריון החברה.

חברת סולומון את ססבון תעשיות זיווד (1989) בע”מ (“החברה“) הינה חברה פרטית שמניותיה מוחזקות בידי שתי משפחות. משפחת ססבון מחזיקה בשלושים אחוזים מהמניות הרגילות בחברה, ביתרת המניות הרגילות מחזיקה משפחת סולומון. בנוסף למניות הרגילות, מצויה בידי נציג מכל משפחה, מניית ניהול יחידה אשר תקנון החברה לא קבע דבר אודות הזכויות המוקנות למחזיקים בה. יחד עם זאת, הנציגים המחזיקים בהן מונו בפועל כדירקטורים בחברה. בחלוף השנים התגלע סכסוך בין שני הדירקטורים לגבי ניהול החברה. משפחת ססבון סברה כי החלטות ניהוליות של החברה צריכות להתקבל בדירקטוריון בהתאם לשיעורי האחזקות במניות הניהול כלומר ביחס של 50%:50%, בעוד משפחת סולומון סברה כי אלו צריכות להתקבל  בפורום בעלי המניות כלומר ביחס של 70%:30%. ניסיונות לגישור בין הצדדים נחלו כישלון ובסופו של יום התקבלה החלטה באסיפת בעלי המניות, להעביר לאסיפה את סמכויות הדירקטוריון. בעקבות זאת, פנתה משפחת ססבון לבית המשפט כדי שייתן פסק דין הצהרתי לכך שמניות הניהול, להבדיל מהמניות הרגילות, מקנות זכות למינוי דירקטורים בחברה. עוד נטען שהעברת סמכויות הדירקטוריון נעשתה שלא כדין ותוך קיפוחם כבעלי מניות מיעוט.

בית המשפט העליון, מאשר כי משלא נקבעו בתקנון הוראות לעניין הזכויות שמקנות מניות הניהול, יש להידרש לפרשנות והתחקות אחר כוונת מנסחיו. בנסיבות המקרה לא הוצג בפני בית המשפט ולו מסמך אחד הקובע כי החלטות החברה יתקבלו רק בדירקטוריון בהרכב של שני דירקטורים. נמצא שהחברה נוהלה בפועל על ידי בעלי המניות הרגילות, בעוד שמניות הניהול לא הקנו לבעליהן זכויות כלשהן. בנוסף, דחה בית המשפט את טענת קיפוח המיעוט שעה שבבסיסה עומדת הנחה שגויה באשר לניהול החברה בהתאם להחזקה במניות הניהול.

לעניין נטילת סמכויות הדירקטוריון, מציין בית המשפט כי חוק החברות מאשר נטילת סמכויות בידי האסיפה הכללית, עת נבצר מן הדירקטוריון להפעיל סמכות מסמכויותיו, בהיות אותה סמכות חיונית לניהול התקין של החברה ולאחר שהאסיפה קבעה כי אלו הם פני הדברים. יסוד  ה”נבצרות” מתקיים במקרים שונים, לרבות עת שהדירקטוריון אינו מסוגל לקבל החלטה בהיותו נחלק לשני כוחות שווים, בעלי אינטרסים מנוגדים, שאינם מגיעים להסכמה. בית המשפט קבע כי ההחלטה ליטול את סמכויות הדירקטוריון ניתנה לאחר שניסיונות הגישור כשלו ולפיכך ניתן לומר שנבצר מהדירקטוריון להפעיל סמכותו. משכך החלטת האסיפה הכללית נעשתה כדין. הערעור נדחה.

(עא 6496/11 יעקב ססבון נ’ אפרים (עופר) סולומון)

    1. חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע”ב-2012

ב-1 במרס 2014, יכנס לתוקפו החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע”ב-2012. מטרת החוק הינה קביעת הסדרים לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות ובמצברים במטרה לעודד שימוש חוזר במוצרים אלו, צמצום כמות הפסולת הנוצרת מהם והקטנת ההשפעות הסביבתיות והבריאותיות השליליות שלהם. החוק מטיל אחריות על יצרנים, יבואנים, משווקים, איגודי ערים ודומיהם, לביצוע מיחזור של פסולת ציוד וסוללות בשיעורים ובכמויות שלא יפחתו מהקבוע בחוק.

הוראות החוק קובעות את הנדרש מהגורמים הרלוונטיים בניהול טיפול סביבתי בפסולת אלקטרונית וכן קובעות קנסות, עיצומים כספיים ואף עונשי מאסר בני מספר חודשים, אליהם חשוף הגורם שימצא כי הפר אותן.

חשוב לציין כי בהתאם לחוק, מחובתו של נושא משרה בחברה לפקח ולעשות כל שניתן לצורך מניעת ביצוע עבירות על פי חוק זה. אחרת, יהא חשוף לאישום וקנסות. נושא משרה לעניין חוק זה הינו לרבות מנהל פעיל בתאגיד, שותף או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעמו על התחום שבו בוצעה העבירה, ובנוגע לחלק מן העבירות, גם דירקטור בתאגיד. כמו כן, קובע החוק חזקה לפיה נושא המשרה מפר את חובתו האמורה, כל עת שהתאגיד או כל עובד אחר בתאגיד הפרו את הוראות החוק, וזאת למעט אם הוכיח כי עשה “כל שניתן” כדי למלא את חובתו.

_____________________________________________________________

מטרת הידיעון היא להפנות את תשומת לב הקורא למהותם הכללית של הנושאים המוצגים בו. הידיעון אינו תחליף לייעוץ מקצועי ואינו מהווה חוות דעת מטעמנו.