ידיעון 50 – 15 מאי 2014

Print This Page

הידיעון המשפטי

חברים,

אנו שמחים להגיש לכם ידיעון נוסף ממשרדנו, הסוקר בקצרה מספר נושאים בהם חלו לאחרונה חידושים:

  • עליון / מידת המעורבות והפיקוח של ביהמ”ש בהליכי המימוש של הנושה המובטח
  • מחוזי מח’ כלכלית / מעמד הנחיות הרשות והחוזרים מטעמה
  • אזורי לעבודה / רישום נוכחות באמצעות שעון נוכחות ביומטרי

אם ברצונכם לקבל מידע נוסף בנוגע לאמור בידיעון זה, אנא פנו לאיש הקשר שלכם אצל הצוות המשפטי שלנו, או ליורם שיוו בדוא”ל yoram@sask.co.il; טל’ 03-6074777.

בברכה,

שריר, שיוו ושות’

  1. עליון / מידת המעורבות של בימ”ש בהליכי מימוש של נושה מובטח

בהמ”ש העליון, במסגרת ערעור על אופן הליכי מימוש מקרקעין משועבדים, דן במידת הפיקוח של בהמ”ש על הליך מימוש נכס בידי נושה מובטח, שעה שבמקביל מתנהל הליך חדלות פירעון כללי בעניינו של החייב, המנוהל על ידי מפרק/נאמן.
בהמ”ש פסק שככלל, נושה מובטח רשאי לפעול במנותק מנושיו האחרים של החייב, ובמנותק מהליכי חדלות פירעון המתנהלים בעניינו של החייב. עם זאת, הנושה המובטח אינו רשאי להתעלם באופן מוחלט מהליכי חדלות הפירעון. בפסיקת בתי המשפט המחוזיים, התפתחה הבחנה בין שני תרחישים אפשריים: האחד, כאשר שווי הנכס המשועבד קטן מגובה החוב לנושה המובטח. במקרה זה יש לנושה המובטח ענין מובהק להשיא את התמורה שתתקבל עבור הנכס המשועבד (על מנת לפרוע חלק גדול ככל הניתן מחובו); השני, כאשר שווי הנכס עולה על גובה החוב לנושה המובטח, מקום בו מתעורר החשש שהנושה המובטח יעדיף מימוש מהיר במחיר נמוך (כל עוד התמורה במסגרתו תעלה על גובה החוב כלפיו) על פני מימוש שישיא את התמורה בגין הנכס המשועבד (ובכך יפגע בעניינם של הנושים הבלתי מובטחים, המטופלים במסגרת הליך חדלות הפירעון הכללי).
בהמ”ש העליון נותן תוקף להבחנת בתי המשפט המחוזיים, וקובע שכאשר שווי הנכס המשועבד נמוך מגובה החוב לנושה המובטח, ניתן להסתפק בדיווח בלבד לכונס הרשמי או למפרק/נאמן, ובו יפורטו סכום החוב, שווי הנכס, והדרך בה מבקש הנושה לממשו. אך כאשר שווי הנכס המשועבד עולה על גובה החוב לנושה המובטח, יש מקום להטיל פיקוח שוטף של בהמ”ש באמצעות המפרק/נאמן על הליך המימוש. על הפיקוח להיות מידתי, ומטרתו למנוע פגיעה יתרה בעניינם של החייב והנושים הבלתי מובטחים. במקרה הנדון, בו הליך מימוש הנכס התעכב במשך שנים רבות וכתוצאה מכך נוצרו נסיבות מורכבות והוצאות, סבר בית המשפט כי מדובר במצב חריג ונדרש הסדר מסוג שלישי, שבו אין להסתפק במימוש הנכס תוך דיווח או פיקוח של בית המשפט, אלא יש מקום להורות על מינויים של המפרקים לצד הנושה המובטח, לצורך ניהול מימוש המקרקעין.

(עא 8044/13 ששון לוי נ’ שיכון ובינוי נדל”ן השקעות בע”מ)

  1. מחוזי מח’ כלכלית / מעמד הנחיות הרשות והחוזרים מטעמה

לבית המשפט הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד משפחות כהן ותדמור בטענה כי עקפו את החובה המוטלת עליהם בחוק החברות לבצע הצעת רכש, דבר המהווה, לטענת התובעים, עוולה של הפרת חובה חקוקה כלפי שאר בעלי המניות בחברה. משפחות כהן ותדמור טענו להגנתם כי פנו באופן רשמי לרשות ניירות ערך בבקשה שתביע עמדתה (“פרה-רולינג”), והרשות, לאחר תהליך ממושך ומפורט, הבהירה כי אין בכוונתה להתערב בעמדת כהן ותדמור, לפיה הם היו מזה זמן בעלי שליטה בחברה מכח החזקה משותפת במניותיה – מצב דברים הפוטר אותם מלבצע הצעת הרכש על-מנת ליצור שליטה כאמור. לאחר קבלת תגובת הרשות נמכרו מלוא אחזקות כהן ותדמור בחברה לצד ג’.
בהמ”ש פסק כי בנסיבות המקרה אין להטיל אחריות כספית-נזיקית על כהן ותדמור בגין הפרת חובה חקוקה. מן הראוי – כעניין שבמדיניות – שהחברות הציבוריות בישראל יוכלו לפנות לקבלת עמדתה המקדמית של הרשות לניירות ערך, ולהסתמך עליה, כאשר פניה כזו נעשית תוך חשיפה ופירוט של העובדות, וגילוי מלא של הנסיבות. הנחיות הרשות והחוזרים מטעמה אמנם אינם בעלי תוקף משפטי מחייב, אך לאור תפקידה של הרשות, לא ניתן להתעלם מהאופן בו היא מפרשת את הדין, ובית המשפט ייתן משקל לעמדתה הפרשנית של הרשות. לגופו של עניין דחה בית המשפט את עמדתם של כהן ותדמור, בדבר היותם בעלי שליטה מזה זמן מכח החזקה משותפת, אך התהליך אותו קיימו מול הרשות מקים להן הגנה בפני הטענה של הפרת חובה חקוקה, הואיל והאמינו בתום לב ובאופן סביר שקיימת להן הרשאה חוקית שלא להיזקק להצעת רכש. יצויין, שבסופו של דבר מאשר בהמ”ש הגשת תובענה ייצוגית על בסיס עילה אחרת, של עשיית עושר ולא במשפט. כך, מכיוון שכהן ותדמור הפיקו רווח כספי ממכירת מניותיהן לצד ג’, שבהעדר הצעת רכש הוחזקו בידיהן שלא כדין.

(תצ (ת”א) 2484-09-12 הצלחה התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת נ’ דוד כהן)

  1. אזורי לעבודה / רישום נוכחות באמצעות שעון נוכחות ביומטרי

ביה”ד נדרש לשאלה, האם שימוש במערכת ביומטרית כשעון נוכחות לעובדים, שלא בהסכמתם, מהווה פגיעה בזכותו של אדם לפרטיות, ובזכויותיו המוגנות על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. הזכות לפרטיות קיימת גם במקום העבודה ופגיעה בה כפופה להסכמה מצדו של העובד. עם זאת, מול זכותו של העובד לפרטיות, ניצבת זכותו של המעסיק לקניין, המעוגנת אף היא באותו חוק יסוד. כנגזרת מזכות זו, הוכרה זכותו של המעסיק לקבוע את התנאים והכללים על פיהם יתנהל מפעלו – זוהי הפררוגטיבה הניהולית. זכות זו משתרעת אף על האופן שבו יתנהלו רישומי הנוכחות במקום העבודה, כל עוד לא נקבעה בחוקי העבודה רשימה סגורה של האפשרויות לניטור נוכחות עובדים. ביה”ד ציין כי לא מדובר בנטילת טביעות אצבע במובן הרגיל, אלא בנטילת טביעות אצבע באופן אלקטרוני שאינה יכולה לשמש הוכחה בהקשרים אחרים. לפיכך, אין עסקינן בנטילת טביעות אצבע במובן הרגיל והפוגעני של התהליך, אלא בהליך שנועד למטרה ראויה ונעשה במידה שאינה עולה על הנדרש. טביעת האצבע הביומטרית אינה יכולה לשמש לצורך חקירה פלילית, וודאי לא לצורך הרשעה, שכן לא ניתן להשוות את הטביעה האלקטרונית השמורה במערכת המותקנת אצל המעסיק, לטביעה רגילה שיכולה להימצא בזירת אירוע. לאור כל האמור, פסק ביה”ד כי אין בשימוש בשעון המבוסס על טביעות אצבע של העובדים, משום פגיעה בעובדים, בפרטיותם או בכבודם, וכי המבקשת רשאית לבצע רישום נוכחות במשרדיה באמצעות שעון נוכחות ביומטרי, וזאת אף ללא היוועצות בנציגות העובדים.

(סק (ת”א) 49718-11-12 עיריית קלנסווה נ’ הסתדרות העובדים הכללית החדשה)
_____________________________________________________________

מטרת הידיעון היא להפנות את תשומת לב הקורא למהותם הכללית של הנושאים המוצגים בו. הידיעון אינו תחליף לייעוץ מקצועי ואינו מהווה חוות דעת מטעמנו.