- Sharir, Shiv & Co. Law Offices - https://www.sask.co.il -

ידיעון 55 – 15 אוגוסט 2015

הידיעון המשפטי

חברים,

אנו שמחים להגיש לכם ידיעון נוסף ממשרדנו, הסוקר בקצרה מספר נושאים בהם חלו לאחרונה חידושים:

אם ברצונכם לקבל מידע נוסף בנוגע לאמור בידיעון זה, אנא פנו לאיש הקשר שלכם אצל הצוות המשפטי שלנו, או ליורם שיוו בדוא”ל yoram@sask.co.il; טל’ 03-6074777.

בברכה,

שריר, שיוו ושות’

_____________________________________________________________

  1. עליון/ אי תשלום תמלוגים לעובד בגין המצאה

בית המשפט לא התערב בהחלטת הועדה לענייני פיצויים ותמלוגים הפועלת מכוח חוק הפטנטים ואישר את קביעתה שלא לפצות עובד בעבור המצאה שפותחה במהלך עבודתו (“המצאת שירות”) לאחר שזה חתם כלפי המעביד על ויתור על תביעות כספיות.
העובד טען שלמרות שחתם מול החברה על טפסי ויתור בגין תמלוגים על המצאותיו מגיע לו פיצוי לפי ס’ 134 לחוק הפטנטים שמסמיך ועדה מיוחדת להחליט על פיצוי כאמור.
בית המשפט קיבל את עמדת הועדה שניתן להתנות על ס’ 134 בהסכמה בין העובד למעסיק. בית המשפט ציין כי חוק הפטנטים נותן תוקף סופי להחלטות הועדה, ואולם במקרים חריגים מוסמך בית המשפט העליון לבחון החלטות ולהתערב בהן בדיעבד. במקרה זה בית המשפט לא התערב בהחלטת הועדה.
עם זאת, בית המשפט קבע כי ככלל יש לעודד תמלוגים על המצאות שירות משיקולי צדק והשכל הישר. בית המשפט הוסיף כי בעולם משתנה ודינמי, גם במערכות העבודה וגם מעצם קיומה הגובר של יצירתיות טכנולוגית של עובדים, יתכן שיש מקום להסדרה, חקיקתית או הסכמית, של תמלוגים לעובדים אשר המציאו המצאת שירות – כפי שנעשה בשירות המדינה. ייתכן שאמירה זו מרמזת על נכונות רבה יותר של בית המשפט במקרים עתידיים לבחון התערבות שתביא לתשלום תמלוגים בעבור המצאת עובד.

(בגץ 4353/14 גדעון ברזני נ’ ישקר בע”מ)

  1. עליון/ תוקפה של תניית פטור בהסדר חוב המגבילה תביעה עתידית נגד דירקטורים

נקבע כי אין בכוחה של תניית פטור בהסדר חוב לחסום תביעה נגזרת בעילה של תרמית או הפרת חובת אמונים שלא בתום לב.
במקרה זה הוגש ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנושא בקשה לאישור תביעה נגזרת בשם החברה כנגד הדירקטורים ובעל השליטה. אחת מטענות ההגנה של החברה הייתה שבהסדר חוב קודם נקבע כי בעלי המניות (שאחד מהם היה המבקש) מוותרים על כל טענה, תביעה או דרישה “בין אם ידועה להם ובין שאינה ידועה” כלפי החברה והחברה מוותרת על תביעה נגד הדירקטורים.
בית המשפט קבע שאין בכוחה של תניית הפטור בהסדר החוב לחסום תביעה נגזרת בעילה של תרמית – להבדיל מהפרת חובת הזהירות או הפרת חובת האמונים בתום לב. עוד נקבע שבמצב הדברים הרגיל, אחריות הדירקטור היא אישית והחובות מוטלות על כל דירקטור בנפרד. משלא הוכח כי דירקטור פלוני פעל תוך הפרת חובת הזהירות או פעל בתרמית או בניגוד לחובת האמון החלה עליו, אין להטיל עליו אשם של דירקטור או של נושא משרה אחר ככל שזה קיים.
עם זאת, נקבע כי פועלו של הדירקטוריון כ”קולקטיב” מהווה נסיבה שניתן להתחשב בה לצורך הטלת אחריות במקרה מסויים. היותו של הדירקטור חלק מקבוצת דירקטורים עשויה לפעול לעיתים לזכותו ולעיתים לחובתו. בשולי הדברים העיר בית המשפט כי אין ליחס חשיבות עודפת לאמירות לפרוטוקול לצורך “יציאה ידי חובה”, והבהיר שלא כל דירקטור “שתקן” הוא בהכרח רשלן.
בית המשפט קיבל את הערעור, דחה את הבקשה לתביעה נגזרת נגד הדירקטורים ואישר את הבקשה נגד בעל בלוק השליטה וזאת, רק לגבי עילות של תרמית והפרת חובת אמונים שלא בתום לב.

(רעא 4024/14 אפריקה ישראל להשקעות בע”מ נ’ רפאל כהן)

  1. מחוזי/ מיסוי אופציות של דירקטור

בית המשפט קבע כי יש לסווג מימוש אופציות (המרתן למניות), שהוענקו לדירקטור שהוגדר על ידיו כ”לא מקצועי”, כהכנסה החייבת במיסוי הוני, ולא כהכנסת עבודה (או הכנסה ממשלח יד או הכנסה מעסק), הגם שלא חל סעיף 102 לפקודת מס הכנסה על אופציות אלה.
פרופ’ קרן, רופא מומחה, כיהן כ-19 שנה כדירקטור בחברת בתרו תעשיה רוקחית בע”מ. פרופ’ קרן קיבל בשנים 1994-1996 אופציות לא סחירות, במחיר מימוש זהה למחיר המניה בבורסה בזמן ההקצאה, לרכישת מניות של החברה. הוא מימש את האופציות למניות ב- 2003 (לאחר מכן גם מכר את המניות).
פקיד השומה לא חלק על כך שהאופציות לא היו סחירות במועד ההקצאה (וככל הנראה גם לא חלק על העדר הטבה במועד ההקצאה), אך טען שיש למסות את מימושן במס פירותי משום שהאופציות הוקצו למערער בתמורה למתן שירותיו כדירקטור. לכן, טען פקיד השומה שחל סעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה ושהכנסתו מהמרת האופציות למניות במועד המימוש הוא אירוע מס פירותי.
בית המשפט קבע שתחולתו של סעיף 3(ט) לפקודה מוגבלת לעובדים, לנותני שירותים ולבעלי שליטה בלבד. הכנסתם של אלה ממימוש אופציות היא בגדר הכנסה פירותית.
בית המשפט פסק כי לא התקיימו יחסי עבודה בין החברה לפרופ’ קרן ושתפקידו של פרופ’ קרן כדירקטור בתרו לא עולה לכדי “עסק” ואין לראות בהיותו דירקטור בתרו משום “משלח יד”. בית המשפט קבע שהחברה היחידה בה שימש בפועל כדירקטור הינה חברת תרו ובמסגרת זו הוא לא עשה שימוש בכישוריו מתחום מומחיותו הרפואית. בית המשפט קבע שיראה דירקטור מקצועי כמנהל עסקים המכהן במספר דירקטוריונים או בתפקידי ניהול אחרים, בבעל שליטה המכהן במקביל גם כדירקטור באותה חברה או באותו אשכול חברות ומי שהינו בעל מנגנון עסקי של מתן שירותי ניהול או אספקת שירותי דירקטורים לעסקים. עוד דירקטורים שבית המשפט יכול לראות בהם כדירקטורים מקצועיים הם עורכי דין, כלכלנים, רו”ח הנותנים שירותים לחברות, ובמסגרת זו גם מכהנים כדירקטורים בחברות לצד אותו עיסוק מקצועי. לבסוף, בית המשפט הוסיף כי כאשר מדובר בחברת הזנק בה הרעיון או הפיתוח נשענים על היכולת המקצועית של דירקטור, ניתן לראות בו דירקטור מקצועי. מכל מקום, הבחינה היא לפי הנסיבות בכל מקרה.
לפיכך, בית המשפט קבע כי סעיף 3(ט) לא חל במקרה זה. ארוע מס התרחש במועד הקצאת האופציות המהווה “הכנסה אחרת”, שהמקור הרלבנטי לחיובה במס הינו פירותי – אך מכח סעיף 2(10) לפקודה (להבדיל ממקורות המס אותם מכמת סעיף 3(ט)). ואולם, במועד ההקצאה לא הייתה הטבה ולכן בפועל אין מס. במועד המימוש התחייב מס הוני.
יש לשים לב שבפסק הדין מדובר במקרה ייחודי. כ”כ, לא מן הנמנע שרשויות המס יבחרו לערער עליו לבית המשפט העליון על מנת לחדד את הדין בנושא.

(עמ (ת”א) 1191-09 פרופ’ גד קרן נ’ מדינת ישראל פ”ש גוש דן)

  1. מחוזי/ דיווח על אירוע עתידי בחברה ציבורית

נקבע כי חברה ציבורית צריכה לדווח מיידית על אירוע אפשרי עתידי, למרות שאין וודאות שיתרחש, על ידי בחינת נקודת האל חזור שממנה ואילך הופך הסיכוי להתרחשותו של האירוע העתידי לגדול יותר מאי התרחשותו.
מדובר בבקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד אפריקה ישראל להשקעות בע”מ, חברה ציבורית, בטענה להפרת חובת דיווח. הטענה הייתה שהחברה דיווחה באיחור על אזהרת רווח. במועד הדיווח מניות החברה ירדו בערכן בצורה משמעותית.
בית המשפט קבע שלצורך חיוב חברה בדיווח מיידי על אירוע עתידי בחיי החברה, אשר אין ודאות שיתרחש, יש לבחון את מהותיות המידע תחילה לפי “מבחן ההסכמה העקרונית”, המכונה גם “מבחן הקו הבוהק”. מבחן זה בוחן אם באירוע (בדרך כלל במשא ומתן) נעברה נקודת האל-חזור שממנה ואילך הופך הסיכוי לקרות האירוע לגבוה יותר מאי התרחשותו. בית המשפט הוסיף שאם החברה סבורה כי החלת מבחן זה איננה ישימה או מובילה לכך שימנע מהמשקיע הסביר מידע מהותי – עליה לבחון את מהותיות המידע בהתאם ל”מבחן התוחלת” אשר משקלל את עוצמת השפעתו של האירוע הצפוי על החברה עם הסתברות להתממשותו בכל רגע נתון. לפיכך יתכן שתקום חובת דיווח גם שעה שהסבירות להתרחשות האירוע המהותי נמוכה יחסית.
בית המשפט התייחס לסוג המידע שהיה ברשות החברה וקבע כי מידע עשוי להיות מהותי גם כשהוא לא כולל נתונים כמותיים שניתן ליחסם לנתונים התוצאתיים של החברה.
במקרה זה, המבקש לתבוע בתביעה ייצוגית לא הוכיח כי הופרו חובות הדיווח, כיוון שלא התגבש בידי החברה מידע מהותי החייב בגילוי במועד המוקדם לפרסום אזהרת הרווח ועל כן לא התקיימו גם התנאים לאישור התביעה כייצוגית.

(תצ (ת”א) 28110-09-12 אוהד מלכה נ’ אפריקה ישראל להשקעות בע”מ)

  1. מחוזי/ תוקף תניית אי תחרות בתקנון חברה

נקבע כי תניית אי תחרות בין בעלי מניות שמופיעה בתקנון החברה בנוגע לתחום פעילות החברה תקפה.
בתקנון החברה, הובלות חץ ההר בע”מ, מופיעה תניית אי תחרות שאוסרת על בעלי המניות להיות קשורים עסקית עם לקוחות החברה בתחום פעילות החברה. מדובר בבקשה לצו מניעה קבוע ותביעה כספית נגד בעל מניות שהתחרה בחברה בזמן היותו בעל מניות. טענות ההגנה העיקריות של בעל המניות היו שהתניה מהווה הסדר אסור לפי דיני התחרות ושהיא פוגעת בחופש העיסוק.
בית המשפט פסק שהוראותיו של חוק ההגבלים לא נועדו למנוע קיומן של תניות אי תחרות כמו זאת. תניה שכזו אינה עולה כדי הסדר אסור לפי דיני התחרות שיש להורות על בטלותו ולא לכך נועדו ההסדרים של דיני התחרות. בית המשפט קבע כי יש היגיון רב בכך שהשותפים לא יתחרו האחד בשני או האחד בשותפות. גם נקבע כי אין מקום לפסול את תניית אי התחרות בשל הצורך להגן על חופש העיסוק של הנתבעים.

(תא (חי’) 35735-06-14 הובלות חץ ההר בע”מ נ’ דוד עגיל)

  1. מחוזי/ סמכות שיפוט בהסכם עם פייפאל

נקבע כי לבית המשפט בישראל יש סמכות לדון בחוזה בו התקשרה פייפאל עם משתמשים ישראלים, למרות שהחוזה קבע סמכות שיפוט זרה והדיינות לפי דין זר.
מדובר בבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברת פייפאל שעוסקת בחיוב משתמשים בעמלת המרה שלא הוסדרה בחוזה. כחלק מהדיון עלתה שאלת הסמכות של בית המשפט לעסוק בנושא, כיוון שהסמכות לפי תנאי השימוש היא של בית המשפט בסינגפור ולפי הדין הסינגפורי.
בית המשפט ציין שפייפאל נותנת, באמצעות האינטרנט, שירות למאות אלפי אזרחים ישראלים. לצורך מתן השירותים היא הקימה אתר אינטרנט בעברית, המיועד לאזרחי ישראל, ואף נותנת שירותי תמיכה המיועדים לקהל הלקוחות הגדול שלה בישראל. במצב דברים זה, חיוב לקוחות פייפאל הישראלים להתדיין בבית משפט בסינגפור (תוך שמירה על זכותה של פייפאל לתבוע את לקוחותיה בישראל) ועל פי דין סינגפור, היא הוראה שכל תכליתה לחסום את דרכם של הלקוחות לממש את זכויותיהם.
בית המשפט פסק כי התניה צריכה להיחשב כבטלה. חברה בינלאומית המשווקת את סחורתה ללקוח ישראלי צריכה לצפות כי תיתבע בישראל. בית המשפט הוסיף כי העובדה שפעילותם של תאגידי ענק מסוימים נעשית באופן עיקרי באמצעות האינטרנט, איננה מקנה להם חסינות מפני התדיינות בבתי משפט בישראל ועל פי הדין הישראלי.

(ת”צ 39292-04-13 קלינגהופר נ’ PayPal Pte. Ltd)

  1. תקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה((תיקון), התשע”ה – 2015

ב-13 לנובמבר 2015 ייכנס לתוקף תיקון תקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), התשל”ז-1976 וימחק את סעיף 2(א)(2) בתקנות שקובע את הצורך ברישום של אבחון המחלה על תעודת המחלה לצורך קבלת דמי מחלה מהמעסיק. לאחר כניסתו לתוקף של התיקון לא יידרש עובד הנעדר מעבודה עקב מחלה לספק מאת הרופא את אבחנת מחלתו כחלק מאישור המחלה.

  1. כללי ה-FTC בנוגע לביטחון מידע בחברות

ה-FTC, ועדת הסחר הפדרלית של ארה”ב הרכיבה, מתוך 50 פעולות אכיפה שביצעה, מסמך שכולל עשרה לקחים לחברות שנוגעים בפגיעותן בנושאי ביטחון מידע והדרכה מעשית לצורך הפחתת הסיכונים שעלולים לצמוח מהם. המסמך מופיע באתר ה-FTC וכולל התייחסויות למקרים ספציפיים שבהם עסקה הועדה.
(https://www.ftc.gov/tips-advice/business-center/guidance/start-security-guide-business)

_____________________________________________________________

מטרת הידיעון היא להפנות את תשומת לב הקורא למהותם הכללית של הנושאים המוצגים בו. הידיעון אינו תחליף לייעוץ מקצועי ואינו מהווה חוות דעת מטעמנו.