ידיעון 51 – 15 אוגוסט 2014

Print This Page

הידיעון המשפטי

חברים,

אנו שמחים להגיש לכם ידיעון נוסף ממשרדנו, הסוקר בקצרה מספר נושאים בהם חלו לאחרונה חידושים:

  • רשות ההגבלים העסקיים / גילוי דעת 2/14 – בעניין חשיפת מידע טרם עסקה בין מתחרים
  • הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים/בקשה לפסיקת תמלוגים בעד אמצאת שירות

אם ברצונכם לקבל מידע נוסף בנוגע לאמור בידיעון זה, אנא פנו לאיש הקשר שלכם אצל הצוות המשפטי שלנו, או ליורם שיוו בדוא”ל yoram@sask.co.il; טל’ 03-6074777.

בברכה,

שריר, שיוו ושות’

_____________________________________________________________

  1. רשות ההגבלים העסקיים / גילוי דעת 2/14 – בעניין חשיפת מידע טרם עסקה בין מתחרים

רשות ההגבלים העסקיים פרסמה גילוי דעת הכולל קווים מנחים לעסקים בנוגע לאופן בו מועבר מידע בין עסקים מתחרים (או שיש פוטנציאל לתחרות ביניהם) במסגרת הליכי “בדיקת נאותות” (Due Diligence) לקראת עסקה אפשרית ביניהם.
תפקיד דיני ההגבלים העסקיים לשמר את התחרות במשק. לרוב, התחרות נשמרת ואף גוברת כאשר קיימת אי וודאות אודות מצב השוק והתנהגות המתחרים בו. בהתאם, גילוי מידע עסקי למתחרים עלול לפגוע בסביבת התחרות, ואף להגביר את הסיכון להתנהגות מתואמת ולהיווצרות קרטל, תוך הפרה של דיני ההגבלים העסקיים. לפיכך, גילוי הדעת קובע את האופן בו יש לנהל את הליך גילוי המידע.
גילוי הדעת מציין כי לא כל חשיפת מידע כחלק מהליך בדיקת נאותות יוגדר כבעייתי, אלא מדובר בבחינה פרטנית של כל עסקה לגופה. בין היתר נאמר שככל שהאמצעים שנקטו הצדדים מצמצמים את החשש להפחתת התחרות כך תרחק חשיפת המידע מגדר הסדר אסור. בגילוי הדעת מפורטים כללי התנהגות ראויים לביצוע בדיקת נאותות שגיבשה הרשות, שימזערו את החשש לפגיעה בתחרות:

  1. איתור המידע הרגיש מבחינה תחרותית בתחילת הליך בדיקת הנאותות. סיווג המידע כ”רגיש” יעשה לאור אופי השוק, אופי המידע ופוטנציאל פגיעתו בתחרות הקיימת בשוק הרלוונטי לעסקה. מידע שסווג כרגיש ייחשף למתחרה בהתאם לכללים אלה.
  2. התחייבות הצדדים לחתימה על הסכם סודיות טרם חשיפת מידע רגיש.
  3. חשיפה סלקטיבית של מידע רגיש: החשיפה תעשה בהדרגה, רק של מידע שנדרש לתכלית העסקה, בהתחשב בשלבי העסקה ובחיוניות החשיפה באותו שלב. הדדיות בחשיפת מידע לא תהווה כשלעצמה טעם מספיק לחשיפת מידע. מידע רגיש יוחזר לבעליו או יושמד עם התייתרות הצורך בחשיפתו.
  4. יש לשאוף להסתפק במידע כללי שלא מאפשר “הנדסה חוזרת”. כלומר, יש לשמור על רמת פירוט ועדכניות נמוכה ככל שניתן מבלי לפגוע ביעודה של בדיקת הנאותות.
  5. ביצוע העיון באמצעות גורם חיצוני מטעם מבקש העיון (עו”ד, רו”ח וכדומה).
  6. גילוי המידע לצוות ייעודי וממודר אצל המתחרה. במידה ויש צורך בהעברת מידע ישירות למתחרה יש להקים ,במידת האפשר, צוות אצל מקבל המידע, שיהיה קטן ככל האפשר, שיעיין במידע ואשר ימודר במקרה הצורך מקבלת החלטות בנושאים הנחשפים.
  7. תיעוד הליך חשיפת המידע אשר יאפשר לנטר את התנהלות הצדדים. התיעוד יאפשר להתחקות אחר התנהלות הצדדים ולוודא כי זו נעשית באופן זהיר וקפדני כמתחייב מעסקה בין מתחרים.

(רשות ההגבלים העסקיים, גילוי דעת 2/14 חשיפת מידע טרם עסקה בין מתחרים)

  1. הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים/בקשה לפסיקת תמלוגים בעד אמצאת שירות

הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים מכוח חוק הפטנטים קבעה לאחרונה כי יש לתת תוקף להסכם בו עובד מוותר על זכותו לקבל תמלוגים ממעסיקו בעבור אמצאה שנרשמה כפטנט על שם המעסיק, ושהעובד נטל חלק בפיתוחה במהלך עבודתו אצל המעסיק.
החלטה זו מבהירה החלטה קודמת של אותה וועדה, שהוזכרה בידיעון קודם של משרדנו.
במקרה זה, מהנדס שעבד בחברה לעיבוד שבבי היה מעורב במסגרת עבודתו בפיתוח 6 אמצאות שונות, אשר נרשמו כפטנטים על שם החברה המעסיקה. במהלך העסקתו, על אף שלא היה חתום על הסכמי העסקה מסודרים, חתם העובד על מסמכים שונים בהם הייתה התייחסות לזכויותיו בעבור פיתוח האמצאות:

  1. מסמכי “הצהרת סודיות” במסגרתם ויתר העובד על זכויות הקניין שיש לו באמצאות שבפיתוחן היה שותף. העובד העביר את זכויותיו הקנייניות באמצאות למעסיק.
  2. כתב ויתור שנחתם במועד סיום ההעסקה, ובו ויתר העובד על כל זכות לתביעה כנגד המעסיק – בין אם כספית, נזיקית או כל תביעה אחרת.
  3. כתב המחאת זכויות בפטנטים ובו העביר העובד לחברה את זכויותיו באמצאות שנרשמו כפטנט בתמורה לדולר אחד.

הוועדה קבעה כי עובד יכול לוותר על זכותו לתמלוגים, והסכמה בין מעסיק לעובד שהעובד לא יהיה זכאי לתגמול בעד אמצאה שפיתח במהלך עבודתו היא הסכמה תקפה. ההסכמה יכולה להיעשות בכתב, בע”פ או בהתנהגות.
לאחר קביעה זו, הוועדה בחנה את שלושת סוגי המסמכים עליהם חתם העובד בקשר לפטנטים אשר בפיתוחם היה מעורב. הוועדה קבעה כי אין בהסכמים המעבירים את זכויות הקניין בפטנטים לחברה (כפי שנעשה במסמכי “הצהרת סודיות” ובכתב המחאת הזכויות) ויתור של העובד על זכותו לתמלוגים בעדם על פי חוק.
לעומת זאת, שונה המסקנה בכל הנוגע לכתב הויתור, עליו חתם העובד בעת סיום העסקתו, ובו הצהיר שהוא מוותר על כל זכות תביעה עתידית כנגד החברה. הוועדה קבעה שיש בכך יש גילוי דעת מפורש של העובד שהוא מוותר על זכותו לתמלוגים עבור אמצאות השירות. הוויתור של העובד על התמלוגים הוא ויתור תקף, גם אם הוא, כטענתו, לא היה מודע לזכות זו. לכן, נקבע שהעובד אינו זכאי לתמלוגים על פי חוק הפטנטים.
הוועדה קובעת עוד כי עצם קיומו של הסכם שקובע את התמורה לה זכאי העובד, ותהיה התמורה אשר נקבעת בו אשר תהיה (לרבות קביעה שהעובד אינו זכאי כלל לתמורה), שולל את סמכות הוועדה לדון בתביעת העובד לתמלוגים לפי חוק הפטנטים.

(הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים, בקשה לפסיקת תמלוגים בעד אמצאת שירות)

_____________________________________________________________

מטרת הידיעון היא להפנות את תשומת לב הקורא למהותם הכללית של הנושאים המוצגים בו. הידיעון אינו תחליף לייעוץ מקצועי ואינו מהווה חוות דעת מטעמנו.